אמא: שולה בואי רגע
שולה: חלאס אמא די עם השיחות האלו, די לרמוז שבא לך נכד, כל שיחה אותו דבר
אמא: מה הקשר? קניתי לך חית מחמד בואי תראי
שולה: אין קשר ללהביא ילד?
אמא: ממש לא, מה עשית ממני?! קניתי לך מתנה חית מחמד
שולה: מה קנית?
אמא: חסידה.
איש הולך לפסיכולוג.
האיש: תגיד, כמה כסף עולה הטיפול?
הפסיכולוג: אלף שקל ל-2 שאלות.
האיש: מה! למה כל כך יקר?
הפסיכולוג: כי זה המחיר שלי, ומה השאלה השניה?
אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.
איש אחד מגיע לראיון עבודה
המראיין :
על איזה שכר חשבת ?
האיש אומר :
באזור 30 אלף שקל עם חודש חופש בשנה
המראיין :
ומה אם הייתי מעלה את השכר שלך ל-40 אלף בחודש
וחודשיים חופש בשנה על חשבון העבודה ?
האיש :
וואו אתה בטח צוחק
המראיין :
כן אבל אתה התחלת
שיתוף בוואטסאפ
העתקת בדיחה
שליחה במייל
שיתוף בפייסבוק