יומן קריאה קצר - הזקן והים

העלילה:

הספר מספר על דייג קובני, חסר מזל, שלא מצליח להשיג דגים.

הדייג מגיע  לגיל מבוגר מאוד ויוצא

בקושי רב, לבד, לדיג האחרון שלו במטרה לדוג דגים.

במהלך הדיג נתפס בחכתו דג חרב ענק, איתו הוא מנהל מאבק קשה.

בין ה2 נוצר קשר מיוחד, קשר זה מבטא את הקשר בין האדם לבין הטבע.

הדייג, מסמל את סיפורו של האדם.

הדג, מסמל את הטבע על כל צדדיו.

מעבר לדג, הדייג נאבק בזקנה וכל מה שנלווה לה,

דרך הספר מועברת חוויתו של הזקן.

מסופר על הטבע כשלווה וכהרס, ועל הטבע האדם.

העלילה פשוטה למראית עין, מידי פעם יש מתח,

אך מעבר לעלילה זהו הסיפור של האדם והטבע.

על הרגשות של האדם,  החוויות שלו,

על נפילתו ותקומתו.

אפשר להגיד שהאדם הזה יותר מכל הוא המינגווי עצמו.

מכתב לארנסט המינגווי:

שלום המינגווי, קראתי את הספר שלך "הזקן והים".

קודם כל רציתי להגיד שזה ספר מעולה,

הספר קצר אבל מרגיש ארוך ואמיתי.

נכנסתי לתוך הספר כי הוא מעביר ממש טוב את התחושות

איתם מתמודד הדייג.

רציתי לשאול אותך: מהו מקור ההשארה שלך לספר?

למה בחרת לכתוב סיפור על תחושותיו ומאבקו של "אדם פשוט"

בינו לבין עצמו ולבין אחרים.

האם מקור ההשראה שלך המינגווי הוא אתה עצמך,

ואתה זה שחווה את התחושות האלה ומרגיש צורך

לכתוב עליהם ספר בדמות אדם אחר?

אני חושב שכן, כי רק אדם שחווה את הרגשות האלה

יכול להעביר אותם כל-כך טוב.

אני מעריך את יכולת הדיוק שלך בהעברת חוויה.

בברכה,