היסטוריה כיתה ח

השקפתם של אנשי ההשכלה ביחס ל:

• האדם האידיאלי – בעל השכלה רחבה, סקרן, פתוח לחידושים, מבקש לתקן את החברה. ביקורתי, אינו נכנע לסמכותם של השליט, האל, כתבי הקודש או הממסד הדתי, אלה שופט כל בן אדם על פי השכל וההיגיון. אדם בעל חירות מחשבתית, נוקט עמדה עצמאית. בעל אומץ להטיל ספק באמונות ובדעות מקובלות. אחראי לחייו למבקש לבנות עתיד טוב יותר.
• הדת – הוגי הדעות יצאו בביקורת כנגד הכנסייה שלדבריהם מחנכת לאמונות טפלות ואינה מעודדת חשיבה עצמית.

הם הדגישו כי עקרונות האמונה צריכים להיות מבוססים על השכל והניסיון ולא על אמונות ודעות קדומות. הוגי דעות דגלו בסובלנות דתית ונלחמו בכפיית האמונה ובשלילת זכויות וענישה בגלל אמונה דתית. לדעתם, השליט או הכנסייה אינם ראשים לכפות אמונה דתית על שום אדם, לשלול ממנו זכויות ולהענישו בכלל אמונתו. הוגי הדעות דחו את הגישה שאלוהים משגיח על בני האדם ומעשיהם. הם דימו את אלוהים למעין אדריכל גדול שתכנן את היקום וברא אותו, אך אינו מתערב עוד בחוקיו.

הפצת רעיונותיהם:

• הוגי הדעות פרסמו את דעותיהם בעיתונים, בכתבי עת ובספרים שהופצו בעותקים רבים. הם נפגשו במועדונים ובבתי קפה, או בבתים פרטיים, (כמו "סלונים" – מפגשים שנערכו בביתם של נשים עשירות). דעותיהם הופצו גם עלי ידי אגודות שנוסדו בערים. עוד דרך שבה הפיצו הוגי הדעות את רעיונותיהם היא האינציקלופדיה בנושאים כמו דת ומשטר. את האינציקלופדיה כתבו קבוצה גדולה של הוגי דעות, והיא הציגה ידע בתחומים שונים ומגוונים.

הנאורות והמדינה:

• הוגי הדעות יצאו בביקורת כנגד המשטר האבסולוטי – שלטון שבו כל סמכויות המדינה (חקיקה, שיפוט וביצוע) מרוכזות בידיו של שליט אחד.
• זכויות טבעיות – זכויות בסיסיות המגיעות לכל אדם מעצם היותו אדם:

1. הזכות לחיים – הזכות להגן על חייו.
2. הזכות לחירות – חופש להימנע מלהשתעבד.
3. הזכות לקניין – לשמור על רכושו הפרטי.

• ­הפרדת רשויות – עקרון על פיו יש לפצל את סמכויות השלטון לרשויות נפרדות על מנת שיאזנו ויבלמו זו את זו ובדרך ימנעו מרשות אחת להשתלט על האחרות, ימנעו מגורם יחיד במדינה כוח מוחלט.
• אמנה חברתית – אמנה על פיה כל פרטי יוותר על רצונו ויסכים לקבל על עצמו את הרצון הכללי של החברה. רצון הכלל מבטא את טובת הכלל ולכן מותר לכפות אותו על המתנגדים.
• ריבונות העם - רעיון שעל פיו מקור כוחו של השלטון הוא בעם, העם מעניק לשליט את סמכויותיו. העם הוא הריבון.
• אבסולוטיזם נאור – שליטים אבסולוטיזם שהושפעו ואימצו כמה מרעיונות הנאורות. גם במשטרים אלה רוכזו כל סמכויות השלטון בידי המלך, אך הוא התחייב לפעול מתוך דאגה לטובת נתיניו ולא לתועלתו האישית. השליט השתדל לייעל את מערכת השלטון ולקדם את החינוך וההשכלה במדינה.