מלכים א' פרק יח

מלכים א' פרק יח

החלטת ה' בדבר הפסקת הבצורת, קשיי הבצורת  בשומרון, פסוקים א'-ו'.

אליהו מצטווה בשנה השלישית לבצורת להיפגש עם אחאב בשומרון כדי לבטל את הבצורת.

אחאב קורא לעובדיהו בכיר שריו כדי לחפש חציר לבהמות במקורות המים בשומרון.

הם מחלקים את האיזור לשני מסלולי חיפוש וכל אחד הולך במסלול נפרד.

מיהו עובדיהו?  

v    שר בכיר  אצל אחאב = "עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת".

v     עובדיהו מאמין בה' = "וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה' מְאֹד".

v    עובדיהו מחביא 100 מנביאי ה' ומכלכל אותם בזמן הבצורת כיוון שאיזבל רוצה לפגוע בם = "וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל  אֵת נְבִיאֵי ה' וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִיאִים וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וְכִלְכְּלָם  לֶחֶם וָמָיִם".

מעשיו של עובדיהו משקפים ניגוד פנימי הקיים בארמון אחאב: מצד אחד עובדיהו מאמין בה' ועובד אותו בארמון ומצד שני בארמון עובדים עבודה זרה בהשפעתה של איזבל בת מלך צידון. כמו כן אולי ניתן ללמוד מן העובדה שאחאב ממנה איש ירא ה' בארמון מעידה על אחאב  שהיה לו יחס חיובי לאל הישראלי אחרת לא היה ממנה את עובדיהו.

אחאב ועובדיהו יוצאים לחפש חציר לבהמות כל אחד במסלול שונה.

אחאב דואג יותר לבהמות שלא ימותו בבצורת מאשר לבני אדם שאותם אשתו הורגת.

פגישת אליהו ועובדיהו, פסוקים ז'-טו'.

אליהו פוגש את עובדיהו המחפש חציר, עובדיהו מזהה את אליהו הנביא ומשתחווה לפניו. אליהו מצווה  עליו ללכת ולהודיע לאחאב  כי יבוא לפגוש את אליהו כאן,

עובדיהו מסרב לבקשת הנביא ומנמק זאת במספר נימוקים:

נימוק ראשון, פסוקים ט'-י':

עובדיהו מאשים את אליהו כגורם למיתתו ביד אחאב: המלך אחאב חיפש את אליהו בארצו ובממלכות אחרות ואף השביע אותם אם באמת אליהו לא נמצא שם ולכן על עובדיהו מוטלת החובה לבוא אל אחאב בליווי אליהו, ואם ילך עובדיהו לבד לאחאב ויאמר לו כי אליהו קבע איתו פגישה במקום מסויים הוא ייחשב למורד במלכות ויקבל עונש מוות מאחאב.

נימוק שני, פסוק יב':

אם יאמר עובדיהו לאחאב לבוא ולפגוש את אליהו במקום מסויים ואחאב יבוא למקום המפגש ולא ימצא את אליהו, שהרי אליהו ידוע בהעלמויות שלו, אחאב עלול להרוג את עובדיהו.

נימוק שלישי, פסוק יג':

עובדיהו טוען כי הוא סיכן את עצמו יותר מידי בעבור יראת ה', כאשר החביא את הנביאים מפני איזבל וכלכל אותם בלחם ומים ולכן אין עוד לדרוש ממנו לסכן שוב את חייו.

סיכום הטענות של עובדיהו , כשאלה רטורית, פסוק יד':

 עובדיהו פונה אל אליהו ואומר לו: ואחרי כל זאת אתה עוד רוצה שאלך לומר לאחאב לפגוש אותך כאן, הרי הוא יהרוג אותי.

תשובת אליהו, פסוק טו':

תשובתו של עובדיהו משכנעת את אליהו והוא נשבע לו כי אכן יפגוש את אחאב במקום ולא יעלם  בפתאומיות כדרכו.

פגישת אליהו ואחאב, פסוקים טז'-כ'.

אחאב פוגש את אליהו ותוקף אותו ומאשימו כי הוא עֹכֵר יִשְׂרָאֵל . על פי אחאב אליהו נחשב ל עֹכֵר יִשְׂרָאֵל = אויב ישראל . אליהו המיט אסון כלכלי על ישראל בהביאו את הבצורת ולכן הוא נחשב לאויב.

אליהו מאשים את אחאב כי הוא ובית אביו עוכרי ישראל = אוייבי ישראל. על פי אליהו אחאב ובית אביו המיטו אסון דתי על ישראל שגרר אסון כלכלי בכך שהחדירו את העבודה הזרה, עבודת הבעל והאשרה, לישראל ובגלל זאת בא עונש הבצורת.

אליהו מצווה את אחאב לקבץ את ישראל ואת נביאי העבודה הזרה (=נביאי הבעל והאשרה)  למרגלות הר הכרמל, שם ייערך מבחן האמונה. אחאב עושה כדבריו ומקבץ את כולם למרגלות ההר.

מבחן האמונה בהר הכרמל, פסוקים כא'-מ'.

אליהו פונה אל העם ואומר להם: עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים= עד מתי תדלגו מענף לענף (=הדימוי הוא לציפור שמדלגת בין הענפים).

אליהו מסביר את דבריו: אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו = הוא מאשים אותם בסינקרטיזם (=עירוב פולחנים) , לפי דבריו העם עובד גם את האל הישראלי וגם את האל הכנעני בעל. הוא אומר שהם צריכים להחליט את מי לעבוד: אם ה' הוא האלוהים שלהם ובו הם מאמינים אז שיעבדו רק אותו ואם הם מאמינים באל הכנעני בעל אז שיעבדו רק אותו אבל הם לא יכולים לערבב בין הפולחנים.

העם לא עונה לו דבר ולכן אליהו מציע את מבחן האמונה בין האלים והעם יחליט את מי לעבוד ובמי להאמין.

פסוקים כב'- כה', מבחן האמונה:

בפסוק כב' אליהו טוען כי הוא נשאר נביא יחיד אולם נאמר קודם כי עובדיהו החביא 100 נביאים.

פתרון: יש להבין את דברי אליהו לפי שתי אפשרויות:

1.      הוא היחיד שנלחם בפומבי בעבודה זרה והאחרים מתחבאים בגלל שהם מפחדים.

2.      אולי איזבל לא יודעת עליהם ולכן הוא אינו רוצה לגלות שבעצם מתחבאים מפניה 100 נביאים.

אליהו מודיע כי הוא מוכן להבחן כנציג יחידי של ה' מול 450 נביאי הבעל.

ההצעה: אנשי המלך יתנו לו ולנביאי הבעל שני פרים. נביאי הבעל יבחרו להם ראשונים את הפר שנראה להם לקורבן, יכינו אותו להקרבה ולא ידליקו את האש וגם הוא יעשה כמותם עם הפר השני. לאחר מכן נביאי הבעל יקראו לאל בעל  שיתן אש על הפר שלהם והוא יקרא לאל הישראלי שיתן אש על הפר שלו.

האלוהים שיענה לקריאה במתן אש על הפר הוא האלוהים האמיתי.

כל קהל הנוכחים הסכים להצעה.

טקס נביאי הבעל, פסוקים כו'- כט'.

נביאי הבעל לקחו את הפר לפי בחירתם והכינו אותו לקורבן וקראו בתפילתם הַבַּעַל עֲנֵנוּ, הם קראו לו מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם אבל תגובת האל בעל:  וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה (=הכתוב מדגיש את אי הענות האל בעל במתן האש).

בשעת הצהריים החל אליהו להתל בהם ומטרתו היא להראות את כשלונם.

כיצד מהתל אליהו בנביאי בעל?

 קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי אֱלֹהִים הוּא= הוא מציע להם לקרוא לאל בעל בקול גדול  ואם האל בעל לא עונה להם כנראה שזה מכמה סיבות:

1.       כִּי שִׂיחַ - אולי האל בעל נמצא בשיחה עם מישהו והוא אינו יכול לענות להם.
2.       וְכִי שִׂיג לוֹ- אולי האל בעל אינו שומע אותם כי יש גדר, מחיצה ביניהם.
3.       וְכִי דֶרֶךְ לוֹ  - אולי האל בעל נמצא בדרכים ואינו יכול לשמוע אותם.
4.       אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ- אולי האל בעל ישן, אבל אם יקראו לו בקול גדול הוא יתעורר.

נביאי הבעל ממשיכים לקרוא לאל בעל , מתגודדים ורוקדים ריקודים פולחניים סביב הפר באקסטזה עד שעות הערב אולם תגובת האל בעל: וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב. שוב הכתוב מדגיש את אפסות הבעל.

הטקס של אליהו, פסוקים ל'-לה'.

לאחר שהוכח בבירור כשלון נביאי הבעל אליהו קורא לקהל  שייגש אליו ויתבונן  במעשיו וכי כולם יראו את הצלחתו.

אליהו בונה את המזבח מ-12 אבנים כמספר שבטי ישראל, 12 האבנים מסמלות את הברית ההיסטורית שכרת ה' עם 12 שבטי ישראל, באמצעות האבנים מעורר אליהו רגש לאומי.

אליהו חופר תעלה רחבה סביב המזבח, הוא מתקין את הפר לקורבן על המזבח וכדי להסיר כל חשד על האש, הוא מצווה לשפוך כדי מים על הפר  ועל העצים וגם בתעלה.

כשסיים אליהו את כל פעולות ההכנה, הוא פותח בתפילה.

תפילת אליהו, פסוקים לו'-לז':

אליהו מביא שלוש סיבות בתפילתו למתן האש:

1.    לעם ישראל יש זכות אבות וזכות זו תעמוד לצאצאים באמצעות הנס של מתן אש שעשוי להחזיר אותם בתשובה.

2.  באמצעות הנס של מתן האש יוודע בכל ישראל כי ה' הוא האלוהים ואליהו הוא שליחו ונביאו.

3.   מבחן האמונה נערך על פי רצון ה'.

תגובת אלוהים, פסוקים לח'-לט':

אש ה' מיוחדת נופלת מייד מן השמים ולוקחת לא רק את הקורבן אלא גם את העצים והמים והעפר והאבנים.

קהל הנוכחים מתפעל ממתן האש,מעוצמת האש ובחרדת קודש משתחווה בפני ה' ומכריז בפה מלא:  "ה' הוּא הָאֱלֹהִים, ה' הוּא הָאֱלֹהִים".

פסוק מ': אליהו מנצל את הצלחתו ומצווה עליהם לתפוש את נביאי הבעל, היענותם הייתה מושלמת שנאמר: וַיִּתְפְּשׂוּם.  אליהו מוריד את נביאי הבעל אל נחל קישון הסמוך להר הכרמל ושם שחט את נביאי הבעל. הטבח נעשה מתוך קנאת אליהו לה'.

סיום הבצורת, פסוקים מא'-מו'.

אליהו מצווה על אחאב לעלות אל הר הכרמל לאכול ולשתות, כנראה שביום זה הוכרזה תענית ציבור- צום. אליהו מבשר לאחאב כי הוא יכול לשבור את הצום לנוכח הגשם המתקרב.

אליהו עולה אל הר הכרמל ושם הוא משתטח בתפילה, הוא מצווה על נערו לעלות למקום גבוה יותר כדי לצפות אל עבר הים ולראות אם יש עבים, עננים בשמים.

הנער שב אל אליהו ואומר לו כי אינו רואה מאומה, אליהו מצווה עליו לשוב ולהביט 7 פעמים. הנער מקיים זאת ובפעם ה- 7 הוא רואה עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם, אליהו מצווה עליו שיודיע לאחאב כי הגשם קרב ובא.

אליהו מצווה את אחאב כי יאסור את מרכבתו וירד  מהר הכרמל וירכב אל עמק יזרעאל כדי שלא יעכבו הגשם.

בינתיים השמים התקדרו בעננים ואחאב רוכב במרכבתו בגשם השוטף אל ארמונו אשר בעמק יזרעאל. נס אלוהי נעשה כאן שהרי מעב קטנה, מענן קטן, ירד גשם רב.