מלכים א פרק ב

דוד היה בן שבעים, קפצה עליו זקנה והוא נעשה תשוש מאוד. יכול להיות שהמלחמות הרבות והתלאות הגדולות השפיעו עליו. הוא ידע כי לא יאריך ימים, כי ימיו ספורים, לכן מצא לנכון להדריך את שלמה בנו בדברי עצה טובים.

צוואת דוד:

1.       1. שמירת החוקים והמצוות :

מה הייתה עצתו הראשונה של דוד לשלמה?  "וחזקת והיית לאיש",עד להמלכתו סמך על אביו, מעתה היה עליו "להתחזק ולהיות לאיש".

            מי יהיה לשלמה מורה דרך? התורה תהיה לשלמה מורה דרך בחיים.                          

           בראש הצוואה באה אזהרה על שמירת התורה.  "למען תשכיל" - אם ישמור את    

           התורה יצליח, אם ישמור את חוקי התורה לא תבואנה עליו צרות.

2.       2. הריגת יואב בן –צוריה :

מדוע נטר דוד איבה ליואב וציווה על שלמה לא לחוס עליו?   גבורתו, נאמנותו ומסירותו של יואב לדוד, המלחמות הרבות בהם לחם למענו בחירוף נפש, לא הועילו לו למחות את זכר רצח אבנר בן נר ועמשא בן יתר שהיה בן אחותו של דוד.  יואב שפך את דמם כאילו נפגש איתם בשדה הקרב. גנאי הוא לאיש מלחמה להרוג אנשי שלום. יואב הכתים את מדי הצבא שלו בדם. בנוסף - דוד לא שכח גם את רצח אבשלום בנו בידי יואב בניגוד לפקודתו המפורשת.

3.       3. הריגת שמעי בן גרא:
4.       על שמעי שקילל את דוד קללה רעה וקשה, כשברח מפני אבשלום אמר דוד: "והורדת את שיבתו בדם שאול" (פס' ט). , כי סכנה צפויה ממנו לשלום המלוכה. "וידעת את אשר תעשה לו", שלא ימות מוות טבעי.

5.       4. דוד ציווה את שלמה להטות חסד לברזילי הגלעדי ולבניו
6.       כשברח דוד מפני אבשלום למחנים שבעבר הירדן, קבלו ברזילי בכבוד ודאג לכל מחסורו . במעשהו הנדיב של ברזילי, הוא סיכן את חייו בתומכו בדוד שנרדף ע"י אבשלום. אילו ניצח אבשלום עשוי היה ברזילי להיענש. משום כך ציווה דוד את שלמה להשיב לו טובה, ולעשות חסד עם בני ברזילי ולקרבם למלכות.

"והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה. בחברון מלך שבע שנים, ובירושלים מלך שלשים ושלש שנים" (פס' י, יא).  דוד מת.

מימוש צוואת דוד

לאחר מות דוד -מקיים שלמה את צוואת דוד והורג את אויביו (יואב בן-צרויה, שמעי בן-גרא) ומיטיב עם אלה שעזרו לאביו (בני ברזילי הגלעדי). בנוסף הורג את אדוניהו מאחר וזה מבקש לשאת את אבישג לאישה דבר המתפרש כמרידה במלכותו.

בקטע זה מסופרים מעשיו הראשונים של שלמה, שהיו מכוונים לחזק את מלכותו ולסלק את המתנגדים לו. 

בפרק א' קראנו ששלמה לא נגע לרעה באדניהו. הוא קיווה שאדניהו ויתר על כיסא המלוכה. אבל  לאחר מכן הוא ניסה להחזיר לעצמו את המלכות: הוא פנה לבת שבע, אם שלמה,  בבקשה לשמוע את דבריו ולמלא אותם לאחר מכן. "אמרי נא לשלמה המלך, כי לא ישיב את פניך, וייתן לי את אבישג השונמית לאשה" (פס' יז). הדגיש את תוארו של שלמה  "המלך", כדי לציין שהוא עבדו הנאמן. בת-שבע לא ראתה בבקשת אדניהו שום כוונה רעה.

שלמה (לעומת אימו) הבין מיד את המסתתר מאחורי בקשה צנועה זו של אדניהו. הוא הבין שאדוניהו רוצה לערער על מלכות שלמה, ולזכות בעצמו בכתר המלוכה.

**אבישג נחשבה לאשת דוד, למרות שלא קיים איתה יחסי אישות, ולפי מנהג עמי המזרח נפוץ היה שרק מלך רשאי לשאת לו לאישה את אלמנת המלך הקודם .

שלמה רואה בבקשה בגידה, ולכן אינו מרחם על אחיו. הוא יודע שאדניהו לא ינוח ולא ישקוט בחתירתו נגדו, והממלכה תהיה צפויה לזעזועים בלתי פוסקים, לכן ציווה להורגו. 

לאחר שנהרג אדניהו החליט שלמה להסיר ממשרתו את אביתר ששימש בכהונה גדולה ותמך באדוניה.

יואב, בשמעו כי הומת אדניהו, וכי גורש אביתר מירושלים הבין כי הגיע תורו להיענש, שהרי היה מראשי הנוטים אחר אדוניהו יואב קיווה שקדושת המזבח תצילהו, על כן נס אל אהל ה' "ויחזק בקרנות המזבח",

איך התיר שלמה לשפוך דם אדם האוחז בקרנות המזבח?    יואב הרג נפשות בכוונה רעה  (במזיד) ובתורה נאמר: "וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות" (שמ' כא, יד).

ויעל בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימיתהו, ויקבר בביתו במדבר" (פס' לד).

שמעי בן גרא- שלמה מצווה על שמעי להישאר בירושלים , כדי שיהיה תחת השגחתו, שמעי מסכים לציית לדברי שלמה.  אך מקץ שלוש שנים ברחו שני עבדי שמעי בן גרא מביתו בירושלים, אל אכיש בן מעכה מלך גת.  כשנודע לשמעי שעבדיו בגת, חבש את חמורו וילך לגת אל אכיש כשהוא חוזר לירושלים לאחר שהפר את הבטחתו למלך,  שלמה מצווה את בניהו בן יהוידע להמית את שמעי.

כך הומתו כל אלה שהיו עלולים לגרום זעזועים לממלכה. לא נמצאו עוד מערערים על זכותו של שלמה לכיסא המלוכה. והממלכה הייתה נכונה ביד שלמה.