מלכים ב פרק ה' – המשך עלילות אלישע : צרעת נעמן

 בפרק זה מרפא אלישע את צרעת נעמן (שר צבא ארם) בנס שמפרסם את ישראל בין הגויים ומביא להאדרת שמו וכוחו של ה' כאל אוניברסלי.

*פס' 1-19- צרעת נעמן וריפויה: נעמן, שר צבא מלך ארם מתואר כאיש גדול ומכובד
אשר בגלל רצון ה' גרם לניצחון ארם על ישראל (בימי אחאב). למרות שהוא חולה צרעת (מחלה שבד"כ החרימו את החולים בה והם נחשבו לבני מעמד נחות) הוא חלק פעיל בחברה ובעל מעמד רם.
המשרתת ("נערה קטנה") של אשת נעמן היא מישראל והיא ממליצה על נביא משומרון (אלישע) כמרפא ("יאסוף") לצרעת. נעמן פונה אל מלך ארם וזה מצייד אותו במכתב ("ספר) למלך ישראל בו הוא דורש שירפא את שר צבאו מהצרעת. בנוסף, לוקח עמו נעמן מתנות רבות- "10 ככרי כסף ו-6000 זהב ו-10 חליפות בגדים".
** בניגוד להמלצת הנערה פונה מלך ארם בדרישה למלך ישראל ולא לנביא. פנייה זו באה מההשקפה כי הנביא הוא משרתו של המלך ומבצע רצונותיו.
מלך ישראל שמקבל את המכתב קורע את בגדיו (אות לאבל) ומשוכנע כי מלך ארם מחפש תירוץ לצאת למלחמה נגדו- ע"פ תגובה זו ניתן ללמוד כי מלך ישראל הוא ספקן וחסר אמונה בישועת ה' ונביאו (אלישע היה ידוע בנסיו- אפילו המשרתת הקטנה שמעה עליו)
אלישע שומע על תגובת המלך ופונה אליו ומציע את עזרתו: "יָבֹא נָא אֵלַי וְיֵדַע כִּי יֵשׁ נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל".
** בתשובתו של אלישע מתעורר קושי- הוא מצטייר כיהיר המעונין ששמו יתפרסם ולא שם ה'.
פס' 9-10: נעמן מתייצב בפתח ביתו של אלישע עם סוסים ומרכבות (להאדרת מעמדו וחשיבותו) ומצפה שאלישע ייצא לפגוש אותו. אלישע, אינו מתרגש מהפגנת הכוח של נעמן ושולח אליו שליח שמורה לו לרחוץ בירדן 7 פעמים- בדרך זו מדגיש אלישע כי לא הוא זה שמרפא את נעמן אלא ה' בכוחו.
פס' 11-14: נעמן מאוכזב מתגובתו של אלישע וכועס, הוא אינו מבין למה הוא צריך להתרחץ דווקא בנהר הירדן כשיש לו נהרות גדולים בממלכתו. משרתיו, אשר דואגים לבריאותו מפצירים בו לבצע את הוראות אלישע. נעמן טובל בירדן כמצוות הנביא והוא נרפא מהצרעת.
פס' 15-16: נעמן, וכל פמלייתו מגיעים לאלישע, עומדים כנועים בפניו ונעמן אף מודה בגדולתו של ה'. הוא מנסה לתת לאלישע את המתנות שהביא עמו כדי לגמול לו אך אלישע מסרב לקחת אותן- נעמן רוצה להודות לה' ולאלישע בדרך רוחנית.
פס' 16-19: נעמן מבקש מאלישע שייתן לו אדמה מא"י בכמות ששני פרים יוכלו לקחת כדי שיוכל על אדמה זו לבנות מזבח ולעבוד את ה'- ע"פ תפיסתו של נעמן ניתן לעבוד את ה' רק על אדמת א"י- אדמת הקודש, נחלת ה'. אלישע עונה לנעמן "לך לשלום"- יש בתשובה זו מעין הסכמה בשתיקה לבקשתו.
*פס' 20-27- צרעת נעמן עוברת לגיחזי: גיחזי, משרתו של אלישע ("נערו"), סובר
שאלישע היה צריך לקחת את המתנות- נעמן הוא ארמי, עוין ישראל, ולכן היה צריך לשלם על הנס.
גיחזי רודף אחרי נעמן, נעמן שמכיר אותו כמשרתו של אלישע מזדרז לברכו ומעניק לו כבוד.
גיחזי אומר לנעמן שאלישע שלח אותו לבקש כיכר כסף ושתי חליפות בגדים בשביל לכלכל כמה נביאים. נעמן, בנדיבות נותן לו כפול כיכרות כסף ואת הבגדים.
כאשר חזר לעיר שאל אותו אלישע לאן הלך אך גיחזי שיקר לו. אלישע, שידע את האמת מוכיח את גיחזי על חמדנותו ואומר לו שהוא ניצל את הנס לעשיית רווח, ביזה את הנביא (כאילו ריפא למען בצע כסף) ובכך ביזה גם את ה'.
כעונש, מקלל אליהו את גיחזי- הוא חלה בצרעת וגם כל צאצאיו יהיו חולי צרעת לעולם.