מלכים ב' פרק ד' – עלילות אלישע

מלכים ב' פרק ד' – עלילות אלישע

סיפור האישה השונמית
האישה השונמית מזמינה את אלישעלגור בביתה; היא האומרת לבעלה כי "איש אלקים קדוש הוא", והיא המציעה לבנות לו עליתקיר קטנה, ולשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה. אישה חזקה, המבינה באורחים, ויודעתכיצד לכלכל את ענייניה. לא לחינם קורא לה הכתוב "אישה גדולה".

הנביא קוראלאישה ושואל אם צריכה היא שידבר "אל המלך או אל שר הצבא" - שמא צריכה היא הגנה אועזרה. והאישה משיבה "בתוך עמי אנכי יושבת". דהיינו: אין לי אויבים, ואין לי צורך בעזרה מבחוץ. גיחזי, זה נער הנביא, שידו בכלועיניו בכל, הוא יודע מה שהנביא אינו יודע: "אבל בן אין לה ואישה זקן".

ושוב קורא הנביא לאישה וימוסר לה את דבר נבואתו: "כעת חיה את חובקת בן". תשובת האישההיא תערובת של הפתעה וחשש: "אל אדוני איש האלקים, אל תכזב בשפחתך". פעמים חוזרת היאעל מילת השלילה "אל אדוני... אל תכזב". כמו שאמרה: מוטב שלא תבטיח, משתבטיח ולא תקיים.

הבן נולד, יוצא אל אביו אל הקוצרים, חש בראשו ומת. אין אנו שומעיםמאומה על ימי ילדותו של הילד, גם לא נשמע הרבה על עתידו.
האישה לוקחת אתון ונער, ויוצאת לדרך. כאשרבעלה שואל מדוע היא הולכת, תשובת קצרה וחסרת משמעות: "שלום". כשלושים קילומטר הולכתהאישה ביום קיץ חם - בעונת הקציר - עד בואה אל הר הכרמל, אל איש האלקים.

הנביא אלישע פונהאליה באותה מילה בה נפרדה מבעלה: "השלום לך, השלום לאישך, השלום לילד", והאישה כמונתפסת במילה המוכרת, חוזרת ומשיבה תשובה חסרת משמעות: "שלום". האישה ניגשת אל הנביא אלישעומחזיקה ברגליו, וראה זה פלא הנביא אלישע מבין מיד. "הרפה לה" אומרהנביא לגיחזי, "כי נפשה מרה לה, וה' העלים ממני ולא הגיד לי". הנביא מבין כי קרהדבר חמור וה' לא נגלה ואמר לו מהו. דבריה של האישה צורבים: "השאלתי בן מאת אדוני? הלא אמרתי לא תשלה אותי!" מההתחלה אמרתי אלתכזב בשפחתך.הנביא שולח את גיחזי  ומציווה עליו לשים על הנער את משענתו, מתוך תקווה שמטהו יעשה נפלאות, מכוח הנביא שנאצל עליו, אך המטה לא הועיל.

הנביא  אלישע הולך אחר האישה, בא הביתה, "והנה הנער מושכב על מיטתו". הנביא מתפלל לה', ומחיה את הנער ששב לחיים.

אלישע ובני הנביאים

אישה אחת מנשות בני הנביאים גידלה שני ילדים לבדה לאחר מות בעלה.

הנושה – האדם לו חייב בעלה ספים, בא לבקש מן האישה את תשלום החוב אך לאישה לא היה כסף כדי לשלם, לכן הנושה רצה לקחת את שני ילדיה לעבדים.

האישה הגיעה אל אלישע וביקשה את עזרתו, אלישע אומר לאישה ללכת לשכניה ולבקש מהם כלים רבים וריקים ואת מעט השמן שהיה לה בבית למלא בכלים, האישה עשתה כדבר אלישע ומילתה את הכלים בשמן, השמן לא נגמר והספיק למלא את כל הכלים.

האישה חזרה אל אלישע ושאלה אותו מה לעשות עכשיו!?

אלישע ענה לה: לכי למכור את הכלים עם השמן בשוק ועם הכסף תשלמי את חובות בעלך ועם מה שיישאר תשתמשי לך ולילדיך .

בהמשך מסופר שאלישע שב לגלגל והרעב בארץ רב, אלישע מבקש מגיחזי ללקט לבני הנביאים החיים בקבוצות, בצמצום ועוני רב, אורות – צמח מאכל אך הוא שם בסיר גם גפן שדה– צמח מזיק ומר ולכן כאשר הנביאים אכלו מהסיר הם צעקו "מוות בסיר" , אלישע מרפא את הסיר בעזרת מעט קמח אותו הוא משליך בסיר.

בהמשל מגיע אדם מבעל שלושה עם לחם מתבואתו הראשונה וכרמל – תבואה טרייה הנמצאת בציקלונו – בתוך התיק שלו. האיש מבקש לתת את ככרות הלחם לאלישע המבקש מנערו גיחזי לחלקם לנביאים, גיחזי מבין שככרות הלחם לא יספיק לכולם אך אלישע מבטיח לו שככרות הלחם יספיקו למאת הנביאים, הם יאכלו, ישבעו ויישאר עוד לחם.