רבנו גרשום

רבנו גרשום

רבנו גרשום שמו השני גם רבנו גרשום מאור הגאולה או רגמ"ה היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.

תקנותיו והשפעתן

שתי התקנות הידועות ביותר שרבנו גרשום חוקק הינם איסור על ריבוי נשים ועל גירוש אישה ללא הסכמתה, אף שההלכה במקורה אינה אוסרת על שני דברים אלו, בנוסף מפורסמת גם תקנה שלו נועדה את הזכות לפרטיות : אין לאדם לפתוח את מכתב חברו. כלל ישראל קיבלו עליהם את תקנות אלו גם אחר כך ואף יהדות תימן שלא קיבלה אותן כפופה להן במידה רבה בעקבות החלת הדין הרבני בישראל עליה.

בנוסף תיקן עוד כמה תקנות ידועות בפחות, וביניהן :

-איסור להגיה ספרים מסברה (תקנה זו נזכרה על ידי רבנו תם ולא ברשימות אחרות, ודווקא היא האמינה ביותר, על שום המקור הקדום שמזכיר אותה).

-זכותו של מאבד אבדה לדרוש שהציבור יכריז כי כל היודע עליה יחויב לידע אותו.

-רשות לחייב נתבע לעמוד לדין במקום שבו תבעו אותו.

-אדם לא יוכל למנוע משונא שלו להתפלל בבית כנסת שאותו הקדיש עבור הרבים.

-המיעוט צריך להיכנע לרצון "רוב טובי העיר".

-עוברי אורח צריכים להשתתף במתן כספים לאביונים בפורים.

-אסור לעכב ספרים שנתנו בפיקדון כערבות לתשלום חוב.

תקנותיו של רבנו גרשום נעשו בכינוס של קהילות גרמניה, וכי רבנו גרשום לא התכוון מתחילה שתקנותיו יחייבו את כל הדורות ואת כל הזמנים. אלא רק מתוקף קבלת הקהילות על עצמן תקנות אלו, נחשבו כחובה.

חלק מהחוקרים רואים בתקנותיו של רבנו גרשום ביטוי לשינוי מרחיק לכת לגבי מעמד האישה ביהדות. אחרים חולקים עליהם ולא רואים בתקנות אלו ביטוי לגישה חדשה ביהדות לגבי הנושא הנ"ל.

ממשיכי דרכו

לפי המסורת היו לרבנו גרשום ארבעה תלמידים :

"יהודה הכוהן"

"אליעזר הגדול"

"יעקב בן יקר"

"יצחק בן יהודה"

כאשר השניים האחרונים היו למורי רש"י שכתב עליו : "רבנו גרשום זכר צדיק וקדוש לברכה שמאיר עיני גולה וכולנו מפיו חיין וכל בני גלות אשכנז וכיתים (כנראה איטליה)  תלמידי תלמידיו הן"

ומרש"י ואילך מוזכר רבנו גרשום כמאור עיני הגולה אצל חכמים רבים מגדולי אשכנז וצרפת.

רוב חכמי הדור הבא באשכנז היו תלמידיו, חכמים אלו כונו בשם "חכמי לותיר" ביניהם שלושת רבותיו של רש"י, רבי יעקב בן יקר, רבי יצחק בן יהודה, רבי יצחק הלוי. רבי אליעזר הגדול שישב בראשות הישיבה לאחר פטירת רבנו גרשום, רבי יהודה הכהן מחבר ספר הדינין

תלמיד חבר לרבנו גרשום, מבוגר במעט מרבנו גרשום ומפורסם מאוד: הוא רבי שמעון הגדול ממגנצא, מגדולי פייטני אשכנז.