יום אחד אמא של הרשלה אמרה לו לקנות גפרורים,
הרשלה הלך, קנה חזר הביתה הביא לאמא את הגפרורים,
אמא לקחה גפרור וראתה שהוא משומש היא שאלה את הרשלה
"הרשלה למה הגפרורים משומשים"
הרשלה:"רק בדקתי שהם טובים"
אם מאבדים עט לא כותבים
אם לא כותבים לא מקבלים ציון טוב
אם לא מקבלים ציון טוב לא עושים בגרות
אם לא עושים בגרות לא הולכים לעבודה
אם לא הולכים לעבודה אין כסף
אם אין כסף אין אוכל
אם אין אוכל אין מים
אם אין מים מתים
גורילה אחד ניגש לקיוסק.
הוא מבקש כוס קולה עם שתי חתיכות לימון.
איש אחד שעומד שם אומר למוכר: "אוהו, זה משהו שלא רואים כול יום!"
המוכר עונה: "אתה צודק! בדרך כלל האנשים מזמינים כוס קולה עם חתיכת לימון אחת!"
ישראלי אחד בחו"ל פוגש ישראלי אחר
מאיפה אתה? שאל הישראלי הראשון
מצפון תל אביב ענה השני.
ובמה אתה עובד פה?" שאל הראשון
אני מתפרנס מכתיבה ענה השני.
יפה! מה אתה כותב? שאל הראשון.
כותב לאבא שלי שישלח לי כסף ענה השני.
3 משוגעים רצו לברוח מבית משוגעים אז הם נכנסו לשקים של התפוחי אדמה שהיו מיודעים לצאת מחוץ לבית משוגעים. השומר בא ראה שהשקים זזים, הוא בעט בשקים. בשק הראשון לא היה קול, בעט בשני וגם לא היה קול. כשבעט בשלישי המשוגע צעק: "גם אני תפוח אדמה".
אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.
איש אחד יושב בשרותים ציבוריים.
פתאום הוא שומע את האיש מהתא שלידו שואל: מה שלומך?
בסדר, עונה האיש רק מתוך נימוס
ואז הוא שומע שוב את האיש מהתא שלידו: מה אתה עושה?
האיש מתעצבן ועונה: בערך מה שאתה עושה!
ואז הוא שוב שומע את האיש מהתא שלידו: אני יכול לבוא אליך?
עכשיו האיש ממש מרוגז: בשום פנים ואופן לא!!!
לאחר זמן מה האיש שומע שוב את האיש מהתא שלידו אומר: שמע, אני אתקשר אליך אחר כך. יש פה איזה נודניק בשרותים שלא נותן לי לדבר.