בעל ואישה רבים ביפנית
הבעל אומקר לה - אין לי צ'אן אי
האישה עונה לו- אין אה סו לין!!!
הבעל - צ'אן מין לין יו!
האישה - לו סי לי!
ואתם קוראים את הבדיחה כאילו אתם מבינים יפנית...
ביל גייטס נפטר יום אחד ומגיע לשמיים,
שם הוא פוגש במלאך גבריאל שאומר לו שהוא יכול
לבחור בין שתי אפשרויות וזה מה שיקבע את עתידו שם,
הוא נותן לו לראות שתי מסכים גדולים באחד הוא רואה
אנשים יושבים כל היום ומשחקים שחמט ובשני הוא רואה בריכות
גדולות בנות יפות, שתייה טובה ומוזיקה נהדרת,
הוא מחליט ללכת למקום השני,
אחרי רגע הוא מוצא את עצמו קשור למנגל ענקי
כשהאש בוערת מתחתיו, הוא צורח וצורח,
מגיע המלאך גבריאל ושואל אותו מה העניין,
אז ביל עונה לו, איפה כל הבנות היפות המוזיקה
וכל הדברים שראיתי שם ?
אז גבריאל עונה לו : אה, זה..
זה היה השומר מסך שלי.
איש אחד הגיע לבית של משוגע שמסביבו מפוזרים גרגירי מלח. הוא דפק בדלת ושאל את מי שפתח לו "למה יש לך מסביב כל הבית מלח?" "אני מגרש קרנפים!"
"אין כאן שום קרנף".
"אתה רואה שזה עוזר!"
שודד נכנס לבנק עם רובה צייד, ניגש לקופאית ודורש את כל הכסף.
לאחר שאסף את הכסף פונה השודד ללקוח שעומד בתור ושואל אותו "ראית אותי שודד את הבנק?"הלקוח עונה "כן אדוני" בתגובה יורה בו השודד והורג אותו במקום.השודד פונה לזוג שעמד בתור ושואל אותם "האם ראיתם אותי שודד את הבנק?"עונה הבעל "אני לא ראיתי, אבל אישתי כן ראתה".
אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.
הגיון של ילד בן 5
ילד: אני רוצה ללטף את הכלב הזה.
אמא: אני לא מרשה הוא ינשך אותך.
ילד: אבל אני רוצה רוצה רוצה רוצה רוצה רוצה רוצה אני שאני אתחיל לבכות ולצרוח!!!!!!!!!!!!!
אמא: בסדר תיגש אליו אבל בזהירות!!
ילד: אבל הוא ינשך אותי ~~ ^^
טיפש בא לעבודה חדשה. המשימה שנתן לו המעסיק זה לצבוע את קו ההפרדה בכביש.
ביום הראשון צבע הטיפש 800 מטר, ביום השני 400 מטר וביום השלישי רק 200 מטר.
מנהל העבודה ניגש אליו ושאל אותו: מה אתה מתעייף מיום ליום, מה קורה איתך?
ענה הטיפש: כן, זה קשה לי כל הזמן ללכת ולחזור לפה כדי לטבול את המברשת בדלי הצבע!