בעל ואישה רבים ביפנית
הבעל אומקר לה - אין לי צ'אן אי
האישה עונה לו- אין אה סו לין!!!
הבעל - צ'אן מין לין יו!
האישה - לו סי לי!
ואתם קוראים את הבדיחה כאילו אתם מבינים יפנית...
אמריקאי, סומאלי וישראלי יושבים במסעדה
המלצר שלהם ניגש ומודיע: תסלחו לי, אבל בגלל הפרה המשוגעת יש מחסור חמור בסטייקים
האמריקאי שואל: מה זה מחסור?
הסומאלי שואל: מה זה סטייקים?
הישראלי שואל: מה זה סליחה?
טיפש אחד מנסה למכור את האוטו שלו כבר חודש.
פוגש חבר ומספר שאף אחד לא מתקשר אליו ולא מתעניין באוטו.
שואל החבר: "מה כתבת במודעה?"
עונה הטיפש: "יד רביעית, קילומטרז' גבוה, תאונות רבות".
החבר צוחק עליו: "ככה מוכרים אוטו? תכתוב יד ראשונה,
קילומטרז' נמוך, שייך לרופא".
לאחר שבועיים פוגש הטיפש את החבר וזה שואל אותו:
"נו, מכרת כבר?"
הטיפש: "מה, השתגעת? אוטו כזה מוכרים?"
איש אחד יושב ברכבת וכל הנסיעה מקנח את האף בשמלה של זאת שלידו.
באיזשהו שלב נמאס לאישה שלידו והיא שואלת:
"תגיד לי, אין לך ממחטת אף?!"
אז הוא עונה לה: "יש לי, אבל אני לא נותן אותה לזרים".
3 משוגעים רצו לברוח מבית משוגעים.
אז הם נכנסו לשקים של התפוחי אדמה.
השומר בא ראה שהשקים זזים, הוא בעט בשקים.
בשק הראשון לא היה קול, בעט בשני וגם לא היה קול.
כשבעט בשלישי המשוגע צעק: "גם אני תפוח אדמה".
אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.