ערבי אחד מגיע לגבול ישראל ירדן עם טרקטור והכף של הטרקטור מלאה חול.
החייל בגבול עוצר את הערבי ובטוח שהוא מבריח משהו בתוך החול שבכף.
החייל מתחיל לחפש בחול ולא מוצא כלום , והערבי עובר.
למחרת אותו סיפור... אותו ערבי מגיע עם טרקטור והכף מלאה חול...
שוב החייל חושד שהערבי מבריח משהו ושוב הוא מחפש בחול...
ככה נמשך הסיפור יום אחרי יום במשך חצי שנה בערך.
לחייל כבר נמאס ויום אחד כשהערבי מגיע הוא שואל אותו:"תגיד, למה כל יום אתה עובר פה?
הערבי עונה לו: "אני מבריח טרקטורים".
עורך דין אחד מת ועולה למעלה.
הוא מגיע למלאך, המלאך מסתכל עליו ואומר: "אתה לגן עדן".
העורך דין אומר לו: וואלה גן עדן? אבל אני לא הייתי בן אדם כל-כך טוב.
אומר לו המלאך: נכון, פשוט כבר אין מקום בגיהנום לעורכי דין.
אישה אחת עונה לשיחת טלפון ושומעת מישהו אומר לה:
תפתחי את המגירה יש שם אקדח, קחי אותו עד לסוף המסדרון.
בסוף המסדרון יש דלת, תפתחי את הדלת ויש שם איש.
תהרגי אותו ואחר כך תלכי לחלון. שם יש בריכה, תזרקי את האקדח לבריכה ותתקשרי אלי.
האישה פותחת את המגרה ואומרת לו שהיא לא רואה אקדח.
אז הבחור אומר לה: אהה סליחה זאת טעות.
אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.
איש אחד ששונא את חמותו קנה לה כרטיס טיסה לשווייץ.
הוא סיפר את זה לחברו הטוב שאמר לו: אתה בטוח שאתה שונא את חמתך? למה לשוויץ?
עונה לו האיש: אומרים שהנוף שם עוצר נשימה.
שיתוף בוואטסאפ
העתקת בדיחה
שליחה במייל
שיתוף בפייסבוק