איש אחד בא מזיע ומתנשף לבית של חבר שלו בקומה ה19.
החבר: מה קרה? למה עלית במדרגות? יש מעלית.
האיש: בהוראות של המעלית כתוב שהיא מיועדת ל10 אנשים.
החבר: נו, אז מה הבעיה?
האיש: מאיפה יש לי כח לחכות לעוד 9?
גורילה אחד ניגש לקיוסק.
הוא מבקש כוס קולה עם שתי חתיכות לימון.
איש אחד שעומד שם אומר למוכר: "אוהו, זה משהו שלא רואים כול יום!"
המוכר עונה: "אתה צודק! בדרך כלל האנשים מזמינים כוס קולה עם חתיכת לימון אחת!"
אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.
איש אחד יושב בשרותים ציבוריים.
פתאום הוא שומע את האיש מהתא שלידו שואל: מה שלומך?
בסדר, עונה האיש רק מתוך נימוס
ואז הוא שומע שוב את האיש מהתא שלידו: מה אתה עושה?
האיש מתעצבן ועונה: בערך מה שאתה עושה!
ואז הוא שוב שומע את האיש מהתא שלידו: אני יכול לבוא אליך?
עכשיו האיש ממש מרוגז: בשום פנים ואופן לא!!!
לאחר זמן מה האיש שומע שוב את האיש מהתא שלידו אומר: שמע, אני אתקשר אליך אחר כך. יש פה איזה נודניק בשרותים שלא נותן לי לדבר.
הפצינט לפסיכולוג: אתה חייב לעזור לי דוקטור !
אני מאבד שליטה על עצמי כשאני עם אנשים ומתעצבן תוך שניות.
הדוקטור: אוקיי, ספר לי עוד על הבעיה שלך.
הפצינט: עכשיו סיפרתי לך יא חתיכת חרא !
מכשפה פוגשת שלושה אנשים במערה ואומרת להם: "אתם רואים את הקיר הזה? אם תגעו בו, תגיעו לאן שתרצו."
הראשון רץ, נוגע בקיר, אומר: "פריס" ונעלם.
השני רץ, נוגע בקיר, אומר: "נורווגיה" ונעלם.
השלישי רץ, נתקע באבן, נופל, נוגע בקיר ואומר: "לעזאזל" ונעלם...
אימא של עמיר ביקשה ממנו שילך למכולת לקנות שני צנצנות דבש.
עמיר הלך וקנה, ובדרך נפלה לו צנצנת אחת.
הוא חזר רק עם צנצנת אחת ואמו שאלה: למה באתה רק עם צנצנת אחת?
עמיר: כי אחת נפלה לי בדרך.
אמו: ואיך נפלה לך צנצנת?
עמיר: "ככה" וזרק את צנצנת הדבש.