איש אחד בא לחנות נעליים ואומר בשיא האיטיות:
"א נ י צ ר י ך מ י ד ה א ר ב ע י ם . . ."
המוכר זוכר שהיה עוד זוג אחד של ארבעים ומחפש בכל החנות עד שאחרי איזה שעתיים הוא מוצא ואומר:
"הנה"
אומר האיש:
". . . ו ש ל ו ש . . ."
אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.
איש הולך לפסיכולוג.
האיש: תגיד, כמה כסף עולה הטיפול?
הפסיכולוג: אלף שקל ל-2 שאלות.
האיש: מה! למה כל כך יקר?
הפסיכולוג: כי זה המחיר שלי, ומה השאלה השניה?
איש אחד רצה להחליף את שם שלו, אז הוא נסע למשרד הפנים.
שאל אותו הפקיד: "למה אתה רוצה להחליף את שמך?".
ענה האיש: "כי הוא מביך אותי".
אמר הפקיד: "איך קוראים לך?".
ענה האיש: "יהושע חרא".
הפקיד כמעט צחק לאיש בפרצוף ושאל:
"אני מבין, למה תרצה לשנות אותו?"
ענה האיש: "מנחם חרא".
ערבי אחד מגיע לגבול ישראל ירדן עם טרקטור והכף של הטרקטור מלאה חול.
החייל בגבול עוצר את הערבי ובטוח שהוא מבריח משהו בתוך החול שבכף.
החייל מתחיל לחפש בחול ולא מוצא כלום , והערבי עובר.
למחרת אותו סיפור... אותו ערבי מגיע עם טרקטור והכף מלאה חול...
שוב החייל חושד שהערבי מבריח משהו ושוב הוא מחפש בחול...
ככה נמשך הסיפור יום אחרי יום במשך חצי שנה בערך.
לחייל כבר נמאס ויום אחד כשהערבי מגיע הוא שואל אותו:"תגיד, למה כל יום אתה עובר פה?
הערבי עונה לו: "אני מבריח טרקטורים".
מהנדס השתגע לקחו אותו לפסיכולוג,
הפסיכולוג הביא לו דף ואמר תצייר כאן בית,
הוא צייר בית בקצה של הדף.
הוא שאל אותו למה ציירת בקצה הדף?
ענה לו "תגיד לי השתגעת אתה יודע כמה עולה בית במרכז?".
יום אחד יושב ביל גייטס ודג להנאתו כשלפתע עולה בחכתו דג זהב.
ביל גייטס עומד לשחרר את הדג, כשהדג שואל: "מה עם איזו משאלה?"
חושב ביל ועונה: "נו טוב... תבקש".
בדיחה על לדני 100 סוכריות , הבדיחה לדני 100 סוכריות