כשנאבד העט אז לא עושים מבחן כשלא עושים מבחן אין בגרות כשאין בגרות אין עבודה כשאין עבודה אין כסף כשאין כסף אין אוכל כשאין אוכל רעבים כשרעבים מתים
מסקנה:אסור לאבד עט!
בעל בית מרקחת בא לרוקח הצעיר בסוף היום ושואל אותו,
"איך היה יומך הראשון?"
"היה בסדר", הוא מספר, "היה איזה איש אחד שלא מפסיק להתעטש!"
בעל בית המרקחת שאל בסקרנות, "ומה נתת לו?"
"כדורים משלשלים", אמר לו הרוקח.
"נראה אותו מתעטש עכשיו!"
שואלים אנשים שונים מעדות שונות
את השאלה הבאה: "סליחה, מה דעתך
על המחסור בבשר בעולם?"
התשובות שהתקבלו:
האמריקאי:מה זה מחסור?
האיראני:מה זו דעה?
הסומלי:מה זה בשר?
הישראלי:מה זה סליחה?
אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.
מסעדה אחת מפרסמת מבצע: "בואו לאכול כל מאכל שתרצו,ואם לא נוכל לספק לכם אותו, תקבלו מיליון דולר!"
סועד אחד מגיע ומבקש מהמלצר: "הייתי מעוניין בלחם שבתוכו כבד של תמנון עם ציפוי של כנפי נשר ברוטב של ביצי עכביש."
המלצר הולך במהירות למטבח ואחרי מספר דקות חוזר עם צ'ק של מליון דולר ואומר: "מצטער אדוני, הנה הצ'ק....
פשוט נגמר לנו הלחם..."
שני חברים טיילו ברחוב לפתע נקרעה ליוסף הנעל הם עצרו ליד חנות נעלים דוד - חברו של יוסף אמר לו מה אין לך כסף ללכת לקנות נעלים יוסף ענה לו אין לי . דוד הוציא מלא שטרות של מאתים שקלים עטופים בגומיה יוסף שמח כי חשב שדוד הולך להביא לו כסף. דוד הוציא את הגומיה מהשטרות והושיט אותה לחברו. קח זה לנעל , בשביל מה יש חברים?!
ידיד: למה ברחת מחדר ניתוח ?
חולה: האחות אמרה :תהיה חזק, אל תתרגש, זה ניתוח פשוט .
ידיד: אז מה ? בסך הכל היא ניסתה להרגיע.
החולה:כן, אבל היא דברה עם המנתח.