איש אחד הגיע לבית של משוגע שמסביבו מפוזרים גרגירי מלח. הוא דפק בדלת ושאל את מי שפתח לו "למה יש לך מסביב כל הבית מלח?" "אני מגרש קרנפים!"
"אין כאן שום קרנף".
"אתה רואה שזה עוזר!"
אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.
איש אחד יצא מהבאר ב 2 לפנות בוקר.
הוא היה שיכור ולא רצה לנהוג, לכן השאיר את האוטו בחנייה והלך ברגל.
בדרך עצר אותו שוטר ושאל: מה אתה עושה כאן ב 2 לפנות בוקר?
- אני הולך להרצאה
- ומי הולך להרצות לך בשעה כזו?
- אישתי
איזה אחד בא למציל ושואל אותו אם יש תנינים בים,
המציל עונה לו שאין תנינים אצלם בחוף,
ושזה החוף היחידי באזור בלי תנינים,
אז האיש שאל אותו, ואיך זה שרק כאן אין תנינים?
אז המציל ענה לו : זה כי הכרישים אוכלים אותם !
שיתוף בוואטסאפ
העתקת בדיחה
שליחה במייל
שיתוף בפייסבוק