איש אחד יושב בשרותים ציבוריים.
פתאום הוא שומע את האיש מהתא שלידו שואל: מה שלומך?
בסדר, עונה האיש רק מתוך נימוס
ואז הוא שומע שוב את האיש מהתא שלידו: מה אתה עושה?
האיש מתעצבן ועונה: בערך מה שאתה עושה!
ואז הוא שוב שומע את האיש מהתא שלידו: אני יכול לבוא אליך?
עכשיו האיש ממש מרוגז: בשום פנים ואופן לא!!!
לאחר זמן מה האיש שומע שוב את האיש מהתא שלידו אומר: שמע, אני אתקשר אליך אחר כך. יש פה איזה נודניק בשרותים שלא נותן לי לדבר.
עשרה אנשים עלו לגן עדן.
בכניסה הכריז המלאך: "כל מי שבגד באישתו שיצעד צעד אחד קדימה!"
תשעה אנשים מתוך העשרה צועדים, והאחרון נשאר במקומו.
המלאך המופתע בודק בספר שלו ולאחר מספר שניות אומר:
"שמישהו יגיד גם לחירש לצעוד קדימה..."
שני אנשי צבא הולכים ברחוב וצולעים. כשהם מתקרבים זה
לזה אומר אחד מהם לשני: מלחמת לבנון, מוקש... לפני עשרים שנה.
עונה השני: קקי של כלב, כאן ברחוב... לפני חמש דקות...
אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.