עבודה במוזיקה על גלי רול

פרדידנד ג'וסף לה-מות' ("גלי רול" מורטון) אחד ממוזיקאי הג'אז הראשונים נולד בניו אורלינס בה החל הג'אז והיה חלק גדול ממנה, מורטון היה פסנתרן ומלחין בעל חשיבות רבה בג'אז, תאריך לידתו לא ברור במדויק (כמה מקורות אמינים מצביעים על תאריך שונה, בעיקר בשנה), אך נוטים להסכים שמורטון נולד ב20 בספטמבר 1885 או 1890.

מורטון נולד למשפחה קריאולית, בגיל 14 הוא כבר ניגן בפסנתר בבית בושת.

בשנת 1904 השתתף מורטון ברחבי דרום ארצות הברית במופעי מינסטרל,

ובאותה תקופה הוא הלחין כמה מהסטנדרטים המוקדמים ביותר של הג'אז

כמו Jelly Roll Blues ו-King Porter Stomp.

 בשנת 1910 הגיע מורטון לשיקגו, ובשנת 1911 הגיע לניו יורק, ושם הפך לנגן סטרייד פיאנו וניגן לראשונה בלוז בצפון ארצות הברית.

מורטון היה מלחין הג'אז הראשון שפרסם תווים למוזיקת הג'אז - בשנת 1915 הדפיס מורטון את התווים של Jelly Roll Blues והלחן, בכך הפך ללחן הג'אז הראשון שהודפס מעולם.

בשנת 1917 הופיע מורטון בקליפורניה עם להקת ביג בנד, והטנגו שהלחין The Crave הפך ללהיט בהוליווד.

בשנת 1923 חזר מורטון לשיקגו ופרסם את המוזיקה שלו בתווים וסרטים מנוקבים, הוא החל להקליט תקליטים כסולן וביחד עם להקה.

בשנת 1926 החתימה אותו חברת התקליטים הגדולה ביותר בארצות הברית באותו הזמן - Victor Talking Machine.

החברה מימנה את הקמתה של התזמורת הגדולה -

 His Red Hot Peppers & Jelly Roll Morton שרמתה הייתה גבוהה (בין הנגנים היה קיד אורי על הטרומבון).

בשנת 1928 עבר מורטון לניו יורק שם התמקד בעיקר בנגינת סולו ובשלישייה עם קונטרבס ותופים. בניו יורק ניגן עם נגנים רבים, שהיו אז בתחילת דרכם בהם ארטי שאו וסידני בשה.

בשנת 1934 קיבל מורטון תוכנית ברדיו.

שנה לאחר מכן עבר מורטון לוושינגטון וניהל מועדון מוזיקה. בשנת 1938 חוקר הפולקלור אלאן לומאקס שמע את מורטון והזמין אותו להקליט מספר ראיונות על המוזיקה שלו עבור ספריית הקונגרס. להקלטות אלה יש חשיבות היסטורית רבה ביותר בגלל שהן מתעדות את היווצרות הג'אז מכלי ראשון. אמינותם של הסיפורים שמספר מורטון מוטלים בספק בגלל שהוא נטה להדגיש את מקומו בבסיס היצירה של הג'אז, תוך "ניפוח" תרומתו לכל התפתחות הג'אז בניו אורלינס, מורטון טען שהוא המציא את הג'אז בשנת 1902.

ההקלטות, שפורסמו בשמונה דיסקים בשנת 2005‏‏ זכו בפרס גראמי וזיכו את מורטון, 64 שנים לאחר מותו, בפרס גראמי למפעל חיים.

מורטון זכה בעוד הוקרה והתייחסות תרבותית - הועלו שתי הצגות מוזיקליות על חייו, הוא מופיע כדמות בסרט "אגדת הפסנתרן" והוא נבחר להיכלל בהיכלי תהילה שונים.

מורטון ניגן את מקורות הג'אז ואת הג'אז עצמו, היה לו כשרון פנומנאלי בנגינת הסגנון שחיבר בין הראגטיים לג'אז, הוא ניגן בלוז, והופיע במופעי מינסטרל...

הוא ניגן ממוזיקת בלוז שקטה ומסורתית עד לג'אז, ולראגטיים המקפיץ והסוחף, הוא היה מלחין ופסנתרן גדול.

סגנון ניו אורלינס בה נולד השפיע עליו והתבטא אצלו במוזיקה הנמרצת, הסינקופטית והמקפיצה, באילתר הסימולטני, לפעמים בחלק מההרכב ולפעמים בהדגשות הרטמיות.

בין 1938 ל-1939 נפגע מורטון בקרב סכינים שהתרחש במועדון אותו ניהל. עקב כך סבל מחוסר נשימה כרוני בהמשך חייו. הוא נפטר כתוצאה מהתקפת אסתמה בלוס אנג'לס, בעת ששהה שם להופעות