עבודה על ביל אוונס

ביל אוונס נולד בפליינפילד, ניו ג'רזי ב16 באוגוסט 1929.

אוונס היה מלחין ופסנתרן ג'אז אמריקאי.

בגיל 6 החל ביל ללמוד פסנתר, מאוחר יותר למד גם כינור וחליל צד.

בגיל 12 פגש את עולם הג'אז כשהחליף את אחיו בתזמורת ריקודים.

בגיל מאוחר יותר הוא המשיך ללימודי מוזיקה בקולג' והחל להופיע בהרכבים מקומיים.

הוא התגייס והיה נגן חליל צד בתזמורת של צבא ארצות הברית.

לאחר שיחררו החל אוונס לנגן עם מוזיקאי ג'אז בכירים בהם הקלרניתן טוני סקוט, החצוצרן ארט פארמר, הסקסופוניסט לי קוניץ והבסיסט צ'ארלס מינגוס, איתם גם הקליט את הקלטותיו הראשונות.

יחד עם הבסיסט טדי קוטיק והמתופף פול מושן הקליט אוונס את אלבומו הראשון כ"מנהיג" -  New Jazz Conceptions בסוף שנת 1956.

אוונס הושפע מאוד מבאד פאוול וממוזיקה קלאסית,

אוונס ניגן מהלכי אקורדים והירמוני אקורדים חדשניים שהיוו את אבן היסוד של הג'אז המודרני.

בשנת 1958 הצטרף אוונס לשישייה של מיילס דייוויס, בה היה המוזיקאי הלבן היחיד, הוא הקליט עם הלהקה את - Kind of Blue שהפך לאלבום הג'אז הנמכר ביותר בכל הזמנים.

בסוף 1958 הקליט את אלבומו השני כ"מנהיג" - Everybody Digs Bill Evans.

בשנת 1959 הקים אוונס יחד עם הבסיסט סקוט לאפארו והמתופף פול מושן שלישייה הנחשבת לאחד מהרכבי הג'אז הטובים בכל הזמנים. השלישייה ניגנה הן סטנדרטי ג'אז מסורתיים והן קטעים מקוריים של אוונס, חבריה שיכללו את האינטראקציה המוזיקלית ביניהם ליצירת אלתורים קולקטיביים שטישטשו את הגבולות שבין סולן למלווה. אלבומה הראשון של השלישייה - Portrait in jazz יצא בשנת 1959.

בשנת 1961 ניגנה השלישייה במועדון הווילג' ונגארד, שם הקליטה עוד שני אלבומים בהופעה חיה - Sunday at the Village Vanguard ו-Walts for Debby אלבומים אלה היו השיא של הלהקה.

-מותו של לאפארו שנהרג בתאונת דרכים זיעזע את אוונס והוא פרש למספר חודשים מפעילותו המוזיקלית.

לאחר מכן הוא הקליט את אלבומו – Undercurrent עם הגיטריסט ג'ים הול.

ב1962 הוא הקים את השלישה מחדש כצ'אק יזראלס על הבס.

ב1968 נכנס מרטי מורל כמתופף ויחד עם אדי גומז היו לשלישייה השנייה המפורסמת של אוונס.

יחד הקליטו את - Since We Met, וכשאליוט זיגמונד החליף את מורל כמתופף השלישיה הקליטו את - You Must Believe in Spring.

אוונס נחשב נחשב לאחד המוזיקאים המשפיעים ביותר על פסנתרני ג'אז במחצית השנייה של המאה ה-20.

הולכת הקולות והמהלכים ההרמוניים היוו אבן יסוד לפסנתרנים מודרניים כמו הרבי הנקוק וקית' ג'ארט.

אוונס השאיר חותם ופתח דלת לעולם חדש בג'אז.

הוא נפטר ב-15 בספטמבר 1980, מסיבוכים הקשורים לסמים.