הגינה של הכיתה
יַלְדֵי הַכִּתָּה זָרְעוּ זְרָעִים בַּגִּנָּה. בְּכָל יוֹם יֶלֶד אַחֵר הִשְׁקָה אוֹתָם. כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ הוֹפִיעוּ עָלִים קְטַנִּים, וְכֻלָּם שָׂמְחוּ לִרְאוֹת אֶת הַצְּמָחִים הַחֲדָשִׁים.
טקסטים בני 20–40 מילים, עם רצף אירועים ושאלות הבנה. אפשר לבחור קבוצות מילים ולהמשיך לקריאה של הטקסט בשלמותו.
אין סיפורים שמתאימים לשילוב הזה. נסו לשנות או לאפס את הסינון.
יַלְדֵי הַכִּתָּה זָרְעוּ זְרָעִים בַּגִּנָּה. בְּכָל יוֹם יֶלֶד אַחֵר הִשְׁקָה אוֹתָם. כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ הוֹפִיעוּ עָלִים קְטַנִּים, וְכֻלָּם שָׂמְחוּ לִרְאוֹת אֶת הַצְּמָחִים הַחֲדָשִׁים.
אוֹלִיבֶר וְהִילִי הָלְכוּ לַסִּפְרִיָּה. כָּל אֶחָד בָּחַר סֵפֶר עַל חַיּוֹת. אַחַר כָּךְ הֵם יָשְׁבוּ עַל סַפְסָל וְסִפְּרוּ זֶה לָזֶה מָה מָצְאוּ בַּסְּפָרִים.
בְּיוֹם קַיִץ חַם יָצְאָה הַמִּשְׁפָּחָה לְטִיּוּל. הֵם לָבְשׁוּ כּוֹבָעִים וְלָקְחוּ מַיִם. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְעֵץ גָּדוֹל, עָצְרוּ בַּצֵּל, שָׁתוּ וְהִקְשִׁיבוּ לְשִׁירַת הַצִּפּוֹרִים שֶׁבֵּין הָעֲנָפִים.
לִפְנֵי לֵיל הַסֵּדֶר עָזַר רוֹן לַעֲרֹךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן. הוּא הִנִּיחַ צַלָּחוֹת וְכּוֹסוֹת לְכָל הָאוֹרְחִים. סָבְתָא הֵבִיאָה הַגָּדוֹת, וְכֻלָּם יָשְׁבוּ יַחַד לְסַפֵּר עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם.
הַכַּדּוּר שֶׁל תֹּם הִתְגַּלְגֵּל מֵעֵבֶר לַגָּדֵר. הוּא לֹא טִפֵּס אַחֲרָיו, אֶלָּא בִּקֵּשׁ עֶזְרָה מֵאַבָּא. אַבָּא הֵבִיא אֶת הַכַּדּוּר, וְתֹם חָזַר לְשַׂחֵק עִם חֲבֵרָיו בֶּחָצֵר.
מִיכַל רָצְתָה לְשַׂמֵּחַ אֶת חֲבֶרְתָּהּ. הִיא כָּתְבָה לָהּ מִכְתָּב קָצָר וְצִיְּרָה פֶּרַח בַּפִּנָּה. לְמָחֳרָת הִנִּיחָה אֶת הַמִּכְתָּב עַל הַשֻּׁלְחָן, וַחֲבֶרְתָּהּ קָרְאָה אוֹתוֹ בְּחִיּוּךְ.
בְּדֶרֶךְ הַבַּיְתָה רָאָה נִיר קִפּוֹד קָטָן עַל הַשְּׁבִיל. הוּא עָצַר בְּמֶרְחָק וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּשֶׁקֶט. הַקִּפּוֹד הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת וְנֶעֱלַם בֵּין הַשִּׂיחִים שֶׁלְּיַד הָעֵץ הַגָּדוֹל.
לְיַד הַיָּם מָצְאָה יָעֵל צְדָפִים בִּצְבָעִים שׁוֹנִים. הִיא סִדְּרָה אוֹתָם בְּשׁוּרָה עַל הַחוֹל וְצִלְּמָה אֶת הַצּוּרָה. לִפְנֵי שֶׁחָזְרָה הַבַּיְתָה, הִשְׁאִירָה אֶת הַצְּדָפִים עַל הַחוֹף.
דָּן וְאַבָּא אָפוּ עוּגָה, אֲבָל הִיא לֹא תָּפְחָה. הֵם קָרְאוּ שׁוּב אֶת הַמַּתְכּוֹן וְגִלּוּ שֶׁשָּׁכְחוּ מַרְכִּיב אֶחָד. בַּפַּעַם הַבָּאָה בָּדְקוּ אֶת הָרְשִׁימָה לִפְנֵי שֶׁהִתְחִילוּ.
תָּמָר חָשְׁשָׁה לִקְרֹא בִּפְנֵי הַכִּתָּה. הִיא הִתְאַמְּנָה בַּבַּיִת עַל סִפּוּר קָצָר. בַּבֹּקֶר נָשְׁמָה עָמֹק, עָמְדָה לְיַד הַמּוֹרָה וְקָרְאָה. בַּסּוֹף הִיא חִיְּכָה וְאָמְרָה: הִצְלַחְתִּי!
אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם קִפֵּל אִיתַי סִירָה מִנְּיָר. הוּא הִנִּיחַ אוֹתָהּ בִּשְׁלוּלִית וְהִבִּיט בָּהּ צָפָה. כְּשֶׁהַנְּיָר נִרְטַב, הֵרִים אֶת הַסִּירָה וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ לַפַּח שֶׁלְּיַד הַבַּיִת.
מִיכַל הֵכִינָה מִיץ לַחֲבֵרִים. הִיא סִדְּרָה כּוֹסוֹת קְטַנּוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן וְהוֹסִיפָה פְּלָחִים שֶׁל תַּפּוּז. כָּל חָבֵר קִבֵּל כּוֹס וְאָמַר לָהּ תּוֹדָה עַל הַמַּשְׁקֶה הַטָּעִים.
חָתוּל כָּתֹם יָשַׁב לְיַד הַחַלּוֹן וְהִבִּיט הַחוּצָה. פִּתְאוֹם רָאָה בָּלוֹן כָּחֹל עוֹלֶה בָּאֲוִיר. הוּא עָקַב אַחֲרָיו בְּעֵינָיו עַד שֶׁהַבָּלוֹן הִתְרַחֵק וְנֶעֱלַם מֵאֲחוֹרֵי גַּג גָּבוֹהַ.
רוּת הוֹצִיאָה קֻבִּיּוֹת מִן הַקֻּפְסָה וּבָנְתָה בַּיִת לַבֻּבָּה. אָחִיהָ הוֹסִיף גֶּשֶׁר קָטָן וְשַׁעַר. כְּשֶׁסִּיְּמוּ לְשַׂחֵק, אָסְפוּ אֶת כָּל הַקֻּבִּיּוֹת וְהֶחֱזִירוּ אוֹתָן לַמָּקוֹם בַּחֶדֶר.
בַּגַּן הָיְתָה נַדְנֵדָה אַחַת פְּנוּיָה. שְׁנֵי חֲבֵרִים רָצוּ לְהִתְנַדְנֵד, וְהֶחְלִיטוּ לַעֲשׂוֹת תּוֹרוֹת. כָּל אֶחָד חִכָּה בְּסַבְלָנוּת עַד שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ, וּשְׁנֵיהֶם נֶהֱנוּ מִן הַמִּשְׂחָק.
סָבָא נָתַן לְאֵלָה שַׂקִּית זְרָעִים קְטַנָּה. הִיא מִלְּאָה עָצִיץ בַּאֲדָמָה וְזָרְעָה בּוֹ אֶת הַזְּרָעִים. עַכְשָׁו הִיא מַשְׁקָה אוֹתָם בְּכָל בֹּקֶר וּמְחַכָּה בְּסַבְלָנוּת לְעָלֶה הָרִאשׁוֹן.
בשבת החליטה המשפחה לבלות שעה בלי מסכים. הם בנו אוהל משמיכה, קראו סיפור ושיחקו בקלפים. בסוף השעה ביקשו הילדים להמשיך לשחק יחד עוד קצת.
רוני מצאה מחברת בחצר בית הספר. על הכריכה לא היה שם, אך בפנים היה ציור מוכר. היא זיהתה את הציור והחזירה את המחברת לחברתה.
לִקְרַאת פֶּסַח סִדְּרוּ הַיְּלָדִים אֶת מַדַּף הַסְּפָרִים. הֵם מָצְאוּ הַגָּדָה יְשָׁנָה עִם צִיּוּרִים צִבְעוֹנִיִּים. בָּעֶרֶב יָשְׁבוּ עִם סָבָא, דִּפְדְּפוּ בָּהּ וְשָׁאֲלוּ שְׁאֵלוֹת עַל הַחַג.
בַּכִּתָּה שִׂחַקְנוּ בְּמִשְׂחַק מִלִּים. כָּל יֶלֶד בָּחַר מִלָּה מִתּוֹךְ סֵפֶר וְכָתַב אוֹתָהּ עַל פֶּתֶק. אַחַר כָּךְ חִבַּרְנוּ אֶת הַמִּלִּים לְסִפּוּר מַצְחִיק וְקָרָאנוּ אוֹתוֹ בְּקוֹל.
בְּשִׁעוּר מַדָּעִים בִּקְּשָׁה הַמּוֹרָה לִבְנוֹת גֶּשֶׁר מִנְּיָר. הַגֶּשֶׁר הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּנִינוּ נָפַל, אֲבָל לֹא וִתַּרְנוּ. קִפַּלְנוּ אֶת הַדַּף בְּצוּרָה אַחֶרֶת וְנִסִּינוּ שׁוּב. הַפַּעַם הַגֶּשֶׁר הֶחֱזִיק מַעֲמָד, וַאֲפִלּוּ הִצְלַחְנוּ לְהַנִּיחַ עָלָיו מַחַק קָטָן בְּלִי שֶׁיִּפֹּל.
בַּחֻפְשָׁה הֵכִינוּ הִילִי וְאוֹלִיבֶר מַפָּה שֶׁל הַפַּארְק. הֵם סִמְּנוּ בָּהּ אֶת הַמִּזְרָקָה, אֶת הַסַּפְסָל וְאֶת הָעֵץ הַגָּדוֹל. אַחַר כָּךְ הֵחְבִּיאוּ פֶּתֶק לְיַד הַסַּפְסָל וְהִזְמִינוּ אֶת חֲבֵרֵיהֶם לִמְצֹא אוֹתוֹ בְּעֶזְרַת הַמַּפָּה. כֻּלָּם שִׁתְּפוּ פְּעֻלָּה וּמָצְאוּ אֶת הַפֶּתֶק.
בְּכָל בֹּקֶר הִבִּיטָה נוֹעָה בַּצִּפּוֹרִים שֶׁבַּגִּנָּה. הִיא רָשְׁמָה בְּמַחְבֶּרֶת אֶת צִבְעֵיהֶן וְאֶת מְקוֹמוֹת הַמְּנוּחָה שֶׁלָּהֶן. לְאַחַר שָׁבוּעַ הִבְחִינָה שֶׁצִּפּוֹר אַחַת חוֹזֶרֶת לְאוֹתוֹ עָנָף. הִיא הֶרְאָתָה אֶת הָרְשִׁימוֹת לְאַבָּא, וְיַחַד חִפְּשׂוּ בְּסֵפֶר מֵידָע עַל הַצִּפּוֹר.
בְּלֵיל הַסֵּדֶר הֵכִין סָבָא חִידָה לַיְּלָדִים. הוּא נָתַן לָהֶם שְׁלוֹשָׁה רְמָזִים לִמְקוֹם הַמַּחְבּוֹא שֶׁל הָאֲפִיקוֹמָן. בַּתְּחִלָּה כָּל יֶלֶד חִפֵּשׂ לְבַד. אַחַר כָּךְ הֵם הֶחְלִיטוּ לְחַבֵּר אֶת הָרְמָזִים וְלַחֲשֹׁב יַחַד. כָּךְ גִּלּוּ שֶׁהָאֲפִיקוֹמָן מֻסְתָּר מֵאֲחוֹרֵי הַכֻּרְסָה.
עִידוֹ לָמַד לִרְכֹּב עַל אוֹפַנַּיִם בְּמִגְרָשׁ שָׁקֵט. בַּתְּחִלָּה הִצְלִיחַ לִרְכֹּב רַק מֶרְחָק קָצָר. בְּכָל פַּעַם נִסָּה לְהַגִּיעַ לְסִימָן רָחוֹק יוֹתֵר, כְּשֶׁאַבָּא לְצִדּוֹ. לְבַסּוֹף הִשְׁלִים סִיבוּב שָׁלֵם בְּעַצְמוֹ. הוּא עָצַר בְּבִטָּחוֹן, חִיֵּךְ וּבִקֵּשׁ לְנַסּוֹת שׁוּב.
הַמִּשְׁפָּחָה תִּכְנְנָה פִּיקְנִיק בַּפַּארְק, אֲבָל בַּבֹּקֶר הֵחֵל לָרֶדֶת גֶּשֶׁם. הַיְּלָדִים הִתְאַכְזְבוּ מְאֹד. אִמָּא הִצִּיעָה לִפְרֹשׂ אֶת הַשְּׂמִיכָה בַּסָּלוֹן וּלְסַדֵּר עָלֶיהָ אֶת הָאֹכֶל. הֵם הוֹסִיפוּ צִיּוּרִים שֶׁל עֵצִים וּפְרָחִים, וְהַפִּיקְנִיק הַבֵּיתִי הָפַךְ לַחֲוָיָה מַצְחִיקָה שֶׁכֻּלָּם זָכְרוּ.
תושבי הבניין הציבו ארון קטן בכניסה והניחו בו ספרים שכבר קראו. כל שכן יכול לקחת ספר ולהביא ספר אחר במקומו. הילדים הכינו שלט צבעוני וסידרו מדף מיוחד לסיפורי ילדים. מאז הם נפגשים ליד הארון, מחליפים המלצות ומגלים סיפורים חדשים.
לִקְרַאת הַהַצָּגָה בָּחֲרָה הַכִּתָּה תַּפְקִיד לְכָל יֶלֶד. רוֹנִי לֹא רָצְתָה לַעֲמֹד עַל הַבָּמָה, אֲבָל אָהֲבָה לְצַיֵּר. הִיא הִצִּיעָה לְהָכִין אֶת הַתַּפְאוּרָה. חֲבֵרֶיהָ עָזְרוּ לָהּ לִגְזֹר וְלִצְבֹּעַ, וּבְיוֹם הַהַצָּגָה הַבָּמָה נִרְאֲתָה כְּמוֹ יַעַר. רוֹנִי שָׂמְחָה שֶׁמָּצְאָה דֶּרֶךְ לְהִשְׁתַּתֵּף.
בְּסוֹף הַטִּיּוּל לַיָּם הִבְחִינוּ הַחֲבֵרִים בַּעֲטִיפוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עַל הַחוֹל. הֵם בִּקְּשׁוּ מִן הַמְּבֻגָּרִים שַׂקִּית וְאָסְפוּ אֶת הַפְּסֹלֶת הַקְּלָה. בַּחֲפָצִים חַדִּים לֹא נָגְעוּ. לִפְנֵי שֶׁעָזְבוּ, בָּדְקוּ שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ יָשְׁבוּ נָקִי. הֵם שָׂמְחוּ לְהַשְׁאִיר חוֹף נָעִים לַמְּבַקְּרִים הַבָּאִים.
בחרו סיפור מתאים. לחצן קריאה פותח חלון חדש עם שורה אחת בכל שלב. קראו בקול והתקדמו בקצב נוח. בעמוד הסיפור אפשר לשנות את גודל האותיות ולהתאים את מספר המילים הנוספות.
לחצן הדפסה פותח את דף הסיפור ואת חלון ההדפסה. אפשר לבחור שמירה כ-PDF. בעמוד הסיפור ניתן לבטל הדפסת שאלות. התשובות, התפריט והפרסומות אינם מודפסים.