אבא וילד יושבים ביחד אחרי כמה זמן הילד שואל:
אבא למה קוראים לירח ירח?תשובה: לא יודע אחרי עוד זמן הילד שואל אבא למה יש לחתול ארבע רגלים הוא עונה לא יודע אחרי כמה זמן הילד שואל אבא למה זורחת השמש ביום תשובה לא יודע אחרי זמן הילד שואל אבא השאלות מפריעות? האבא עונה: לא, אם לא תשאל איך תדע ?!
אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.
שלושה בחורים פוגשים בג'יני שמביא להם 3 משאלות.
הבחור הראשון אומר: החלום שלי זה לטוס לאמריקה. פוף! נעלם
השני אומר: ואני רוצה לטוס לברזיל. פוף! נעלם
השלישי חושב וחושב ובסוף אומר: טוב משעמם לי, אני רוצה שתחזיר אותם.
פסיכיאטר מגיע לבית משוגעים כדי לבדוק חולה חדש שרק עכשיו אושפז.
"מה שמך?", שואל הפסיכיאטר.
"נפוליאון!", עונה המטופל בגאווה.
הפסיכיאטר: "הבנתי, יהיה לך כאן נחמד מאוד.
יש פה הרבה חבר'ה שחושבים שהם שליטים גדולים".
עונה המשוגע: "מי שליט בכלל? אני עוגה!
אב אחד נשאר להשגיח על בתו הקטנה. הילדה, בת שנתיים, משחקת בערכת התה שקיבלה וניגשת לאבא להציע לו ספל.
האב נהנה מהתלהבות בתו, ושותה מהספל שהיא מביאה לו. בכל פעם שסיים לשתות, הביאה לו הילדה עוד כוס מים כאילו שזה תה.
בשלב מסוים שבה האם הביתה ורואה את בעלה הנלהב משחק עם הילדה. "הנה תראי", צוחק האבא ופונה לבתו: "חמודה, תראי לאמא איך את מגישה לי כוס תה".
הילדה ממהרת ומביאה לו עוד כוס, שישית במספר.
"תגיד", מחייכת האם לבעלה, "עלה בדעתך שהמקום היחיד אליו היא מגיעה כדי להביא לך מים, הוא האסלה?"...