אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.
איציק ובבר הולכים לבריכה איציק נכנס ראשון אחרי כמה זה בבר שואל את איציק:איך המים?
ואיציק עונה;בסדר אבל בחמש דקות הראשונות קר מאוד
אז בבר אומר:אז אני יכנס עוד חמש דקות!
טיפש אחד הולך ברחוב עם דלת על גבו.
שואלים אותו חביריו למה אתה הולך עם הדלת שלך לכל מקום?
משיב הטיפש: ככה אני יכול להיות בטוח שגנבים לא פורצים לי את הדלת.
איש הולך לפסיכולוג.
האיש: תגיד, כמה כסף עולה הטיפול?
הפסיכולוג: אלף שקל ל-2 שאלות.
האיש: מה! למה כל כך יקר?
הפסיכולוג: כי זה המחיר שלי, ומה השאלה השניה?
"עלי לעקור את השן הכואבת", אמר רופא השיניים.
"אבל אל דאגה, זה ייקח רק חמש דקות".
"וכמה זה יעלה?", שאל הפציינט.
"מאה שקל", ענה הרופא.
"מאה שקל בעד עבודה של חמש דקות !?", התפלא החולה.
"אם זה יתרום להרגשתך הטובה", אמר הרופא,
"אפשר לבצע את העקירה במשך שעה".