פעם דני, נהג האוטובוס נסע על כביש החוף.
פתאום הוא שומע ברדיו שהגיעו חייזרים לכדור הארץ, הם נראים עם עיניים צרות, לבושים בלבן והם מכופפים ונמצאים על כביש החוף. פתאום דני עוצר ורואה בצד הדרך את החייזר שתיארו ברדיו: עיניים צרות, מכופף ולבוש בלבן.
הוא אומר לו: שלום, אני דני, נהג האוטובוס. והחייזר לא ענה
והוא ניסה עוד פעם אבל יותר לאט: שלום, אני דני, נהג האוטובוס!
החייזר מסתכל עליו בעצבים ואומר: ואני צביקה, נהג אמבולנס ואתה מפריע לי לעשות קקי.
אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.
בחור אחד יושב בשירותים ציבוריים.
פתאום שומע קול: שלום
הבחור נבהל אבל בכל זאת ענה: שלום
מה שלומך? שאל הקול
בסדר
מה אתה עושה?
אני מחרבן, עונה הבחור
טוב אני אתקשר אליך יותר מאוחר, כי יושב כאן איזה אידיוט בתא הסמוך ועונה על השאלות שלי
שני אנשים ראו כדורגל.
אחד אמר אני הולך להביא לנו שתייה תגיד לי אם יש גול.
פתאום שמע האיש "יש"
אז הוא שאל אותו "היה גול?"
עונה לו האיש "לא פשוט הקבוצה השנייה החטיאה גול."
האיש ממשיך למזוג ופתאום הוא שומע "יש"
שואל אותו "היה גול?"
עונה לו האיש השני "לא פשוט שוב הקבוצה השנייה החטיאה"
האיש מוזג ופתאום הוא שומע "יש"
אז הוא חושב שאם פעמים זה לא היה גול אז זה בטוח לא גול.
אבל כשהוא חוזר לראות הוא רואה 1:0
אז הוא שואל אותו "למה לא אמרת לי שיש גול?"
עונה לו האיש השני "חשבתי שאתה מבין בגלל שצעקתי יש"
המורה אמרה לצייר ציור על בעלי חיים, המורה ניגשת ליוני ואומרת יוני למה הדף שלך ריק?
יוני: אני ציירתי דשא ופרה מה את לא רואה?
המורה: לא!
יוני: שיט! הפרה אכלה את הדשה והלכה...