3 משוגעים רצו לברוח מבית משוגעים אז הם נכנסו לשקים של התפוחי אדמה שהיו מיודעים לצאת מחוץ לבית משוגעים. השומר בא ראה שהשקים זזים, הוא בעט בשקים. בשק הראשון לא היה קול, בעט בשני וגם לא היה קול. כשבעט בשלישי המשוגע צעק: "גם אני תפוח אדמה".
אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.
אבא וילד יושבים ביחד אחרי כמה זמן הילד שואל:
אבא למה קוראים לירח ירח?תשובה: לא יודע אחרי עוד זמן הילד שואל אבא למה יש לחתול ארבע רגלים הוא עונה לא יודע אחרי כמה זמן הילד שואל אבא למה זורחת השמש ביום תשובה לא יודע אחרי זמן הילד שואל אבא השאלות מפריעות? האבא עונה: לא, אם לא תשאל איך תדע ?!
פעם הייתה משפחה עצבנית כל הזמן האבא והאמא היו רבים.
פעם אחת הילדים רבו . אמרו להם ההורים: "למה אתם רבים? זה לא יפה!. הילדים ענו "כי אנחנו משחקים אבא ואמא".
ראיתי חבר שלי ברחוב, חבוש בשתי הלחיים.
שאלתי אותו: מה קרה?
הוא אמר לי: גיהצתי והטלפון צלצל, אז בטעות הרמתי את המגהץ לאוזן.
אמרתי: זה מסביר רק לחי אחת, מה קרה לך בשנייה?
אז הוא אמר: להתקשר לרופא, לא צריך?
שני אנשי צבא הולכים ברחוב וצולעים. כשהם מתקרבים זה
לזה אומר אחד מהם לשני: מלחמת לבנון, מוקש... לפני עשרים שנה.
עונה השני: קקי של כלב, כאן ברחוב... לפני חמש דקות...
שיתוף בוואטסאפ
העתקת בדיחה
שליחה במייל
שיתוף בפייסבוק