יום אחד יושב ביל גייטס ודג להנאתו כשלפתע עולה בחכתו דג זהב.
ביל גייטס עומד לשחרר את הדג, כשהדג שואל: "מה עם איזו משאלה?"
חושב ביל ועונה: "נו טוב... תבקש".
אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.
איש אחד מספר לרופא: "יש לי דלקת גרון,
אבל פעם שמעתי שאיש אחד סבל מדלקת גרון
אבל כתוצאה מטיפול של הרופא שלו הוא מת מטיפוס."
עונה לו הרופא: "אל תדאג, כשאני מטפל במישהו עם דלקת גרון,
הוא ימות רק מדלקת גרון."
חמישה משוגעים נתקעו יחד במעלית.
הם התחילו לצעוק, ללחוץ על כל הכפתורים ולבעוט בדלת.
אבל שום דבר לא עזר.
פתאום אחד אמר: "יש לי רעיון! בואו פשוט נצעק ביחד ואז ישמעו אותנו".
הסכימו כל החמישה והתחילו לצעוק: "ביחד! ביחד!".
"גברת, אני מוכרח לראות את הדוקטור. שתיתי רעל מסוכן".
"מצטערת", משכה המזכירה בכתפיה,
"אני יכולה לקבוע לך תור רק לעוד שישה שבועות".
"לעוד שישה שבועות? אני עלול למות עד אז!"
"אין דבר. את התור אפשר יהיה תמיד לבטל".
אם מאבדים עט לא כותבים
אם לא כותבים לא מקבלים ציון טוב
אם לא מקבלים ציון טוב לא עושים בגרות
אם לא עושים בגרות לא הולכים לעבודה
אם לא הולכים לעבודה אין כסף
אם אין כסף אין אוכל
אם אין אוכל אין מים
אם אין מים מתים
ילד אחד מגיע הביתה ואומר לאביו:
"אבא,חסכתי 5 שקלים."
שואל האב: "איך עשית זאת בני?"
עונה הילד: "במקום לנסוע
באוטובוס רצתי אחריו."
צועק עליו האב: "איזה מטומטם,
אם היית רודף אחרי מונית,
היית חוסך 30 שקל."