רוצים לבדוק בבית משוגעים מי משוגע ומי לא.
אז הם ציירו על הקיר דלת ואמרו שמי שינסה לפתוח את הדלת ולא יבין שזה ציור ישאירו אותו אך מי שיבין שזה ציור נוציא אותו .הם מציירים דלת והמשוגעים מנסים לדחוף , לדחוף ופתאום הרואים משוגע -צוחק, צוחק שאלו אותו- למה אתה צוחק? והוא ענה להם - איזה מפגרים הם, המפתח אצלי !
שמתי את הסמארטפון והארנק בתיק החוף שלי,
וביקשתי מערס לידי: "אתה יכול לשים עין על החפצים שלי כשאני נכנס למים?"
"כנס כנס", השיב לי, "כבר שעה אני שם עין על החפצים שלך".
אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.
שני טיפשים הולכים בגן ציבורי, פתאום הם רואים טיפש שלישי
שיושב בתוך קיאק וחותר עם משוטים על הדשא.
טיפש א': תראה את הדפוק הזה, חותר באמצע הדשא.
טיפש ב': תאמין יש לו מזל, אם היה לי בגד ים הייתי נכנס ודופק לו סטירה.