באולימפיאדה לנכים מתקיימת תחרות שחייה. כל המתחרים
מתכוננים להזנקה. השופט שואל את מתחרה מספר חמש:
" אתה יודע לשחות?" -המתחרה ללא ידיים ורגליים
"כן",עונה לשופט.
ההזנקהמתקרבת, שמים לכולם כובעי מים על הראש ושניות
לאחר מכן נשמעת הירייה. כל המתחרים יוצאים לדרך חוץ
ממתחרה מספר חמש שטובע. השופט קופץ למים ומציל אותו.
"אמרת שאתה יודע לשחות", צועק עליו השופט, "יכולת למות..."
עונהה שחיין: "כבר שלוש שנים שאני לומד איך לשחות עם
האוזניים...עכשיו אתם באים ושמים לי כובע מים?"
המורה נכנסת לכיתה ורואה שטר של 100 שקל על רצפת הכיתה, אבל כשהיא מנסה להרים את השטר היא רואה שזה רק ציור.
שואלת בעצבים, "מי צייר את זה?"
קם אחד התלמידים ואומר "אני המורה."
"עכשיו אני רוצה את אבא שלך פה", היא אומרת.
"אבל אבא שלי בבית חולים", הוא אומר, "הוא כולו שרוף."
המורה העצבנית לא מאמינה ואומרת, "אם כך אז בוא נלך לבדוק."
כשהם מגיעים היא רואה שהאבא באמת שרוף.. טוב היא אומרת לעצמה, לפחות אני אספר לו בעקיפין אם כבר הגענו
"אתה יודע יש לך ילד כישרוני מאוד, הוא צייר שטר של מאה שקל על רצפת הכיתה..."
"אני יודע שהוא מוכשר", מפסיק אותה האבא, "הגאון הזה צייר 200 שקל בשקע של החשמל..."
שני ציידים מסתובבים ביער, ופתאום אחד מהם מתמוטט.
הצייד השני שולף את הטלפון הנייד שלו ומתקשר לשירותי החירום:
"החבר שלי מת! מה לעשות?".
המוקדן משיב בקור רוח "אל תדאג. אני יכול לעזור.
קודם כל, נוודא אם הוא באמת מת?".
ברקע נשמעת יריית רובה.
הצייד שב לטלפון ואומר "או קי, מה עכשיו?".
הבוקר, בדרכי לעבודה, פונה אלי לפתע ילד כבן 12 ואומר: סליחה אדוני, אני יכול בבקשה לקבל סיגריה?
הייתי בשוק. אתם מאמינים שיש ילדים כל כך מנומסים בגיל הזה?...
שיתוף בוואטסאפ
העתקת בדיחה
שליחה במייל
שיתוף בפייסבוק