אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.
שני טיפשים הולכים בגן ציבורי, פתאום הם רואים טיפש שלישי שיושב בתוך קיאק וחותר עם משוטים על הדשא.
טיפש א': תראה את הדפוק הזה, חותר באמצע הדשא.
טיפש ב': תאמין יש לו מזל, אם היה לי בגד ים הייתי נכנס ונותן לו סטירה
ילד אחד רץ לאמו ומספר לה בהתלהבות: "אמא הרגתי
שני זבובים ממין נקבה ושלושה זבובים ממין זכר!"
האם: "מאיפה אתה יודע מה היה מינם של הזבובים?"
הילד: "זה פשוט: הזבובות ישבו על המראה והזבובים ישבו
על בקבוק בירה".
איש אחד מזמין שניצל ולאחר כמה דקות המלצר מביא לו את השניצל. הוא רואה שכתוב על השניצל 44.
-מלצר, מה זה?
-לשף שלנו נאבד הפטיש לשניצלים אז הוא דופק עם הנעל שלו..
המורה אמרה לצייר ציור על בעלי חיים, המורה ניגשת ליוני ואומרת יוני למה הדף שלך ריק?
יוני: אני ציירתי דשא ופרה מה את לא רואה?
המורה: לא!
יוני: שיט! הפרה אכלה את הדשה והלכה...