סיכום ספר יהושע

סיכום ספר יהושע

יהושע היה משרתו של משה הוא מלווה אותו עוד מנעוריו, משהות לצד משה.

משה ממנה את יהושע ליורש ועליו להמשיך את המשימה של כיבוש הארץ. ארץ כנען הייתה מיושבת על ידי עמים שונים ולכן העם בהנהגת יהושע יצא למלחמות רבות על מנת לרשת את הארץ המובטחת.

חלוקת הארץ לשבטים: יהושע חילק את ארץ כנען לנחלות על פי שנים עשר השבטים בהתאם לגודל השבט.

דמותו של יהושע

-"מלא רוח חכמה" – חכם.

- בפרשת המרגלים: מאמין באמונה רבה בה' ובישועתו את ישראל .

- "רוח ה' שורה עליו" – כריזמה.

- בעל כישורים של מפקד צבאי (מלחמת עמלק).

- מחוקק ושופט.

- שמר על אוהל מועד.

המשימות המוטלות על יהושע:

1. לעבור את הירדן.

2. לכבוש את הארץ.

3. לחלק את הארץ לשבטים.

4. לקיים את כל הכתוב בתורה.

*יהושע מקבל שתי הבטחות מה' :

1. הבטחה לאומית "כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו, לכם נתתיו".

2. הבטחה אישית : "כאשר הייתי עם משה אהיה עמך".

להבטחות מצורפות מילות עידוד רבות:

"חזק ואמץ", "אף תערוץ", "אל תחת", "לא ארפך", "לא אעזבך".

יהושע זקוק להרבה עידוד כי המשימה קשה !

יהושע נדרש לשמור ולעשות את הכתוב בתורה , כדי שיצליח בכל דרכיו "והגית בו יומם ולילה".

*ההכנות לכניסה נערכו שלושה ימים . שבטי ראובן , גד וחצי מנשה שקיבלו את עבר הירדן המזרחי נדרשו לעזור לשבטים האחרים בכיבוש הארץ והם הסכימו.

קבלת מרותו וסמכותו של יהושע על ידיהם היא אות וסימן לעם כולו- ביסוס מנהיגותו של יהושע .

*גבולות הארץ המובטחת:

מזרח- נהר פרת.

דרום-נהר מצרים, מדבר פארן.

מערב-הים התיכון.

צפון-לבנון.

המרגלים (יהושע ב')

יהושע שולח מרגלים לארץ כנען על מנת לאסוף מידע:

בתחום הצבאי: הצבא, נשק, ההגנה=חומות.

המרגלים נחשפו וניצלו בזכות עזרתה של רחב הכנענית.

מטרת הנאום של רחב: הסופר המקראי מרחיב בנאום של רחב ויש לכך סיבה. רחב כוללת בנאומה:

1. הודאה כי ה' הוא האלוהים בשמיים.

2. העם בכנען שמע על הניסים שעשה ה' לעם ישראל.

3. "וימס לבבנו מפניכם"-פחד גדול בכנען מפני בני ישראל ויהושע.

מידע זה גרם לביטחון, חוזק, רוח קרב, מוטיבציה אצל בני ישראל.

רחב מנהלת משא ומתן עם המרגלים ותמורה היא מבקשת הגנה לה ולמשפחתה בעת הכיבוש. המרגלים מסכימים והם מסכמים ביניהם על סימן זיהוי לביתה של רחב, שהוא החוט השני (חוט בצבע אדום).

חציית הירדן (יהושע ג')

המשימה הראשונה שהוטלה על יהושע-חציית הירדן.

ההכנות לקראת מעבר הירדן:

1. התקדשות-לאור אירוע חשוב בעם- נס מה' ונפלאות. יהושע מצהיר בפני כל העם כי מחר יעשה ה' בעם נפלאות.

מטרת ההצהרה: שהם ידעו שיהושע הוא המנהיג הנבחר ע"י ה'. התקיימות ההצהרה היא הוכחה שהמינוי להנהגה הוא מטעם ה'.

2. חציית העם את הירדן היא נס ולא אירוע טבעי.

הנס הראשון בתחילת הנדודים=חציית ים סוף (נס גדול יותר).

הנס האחרון בנדודים=חציית מי הירדן.

זוהי סגירת מעגל מבחינה סמלית- ה' השולט בגורל עם ישראל ובכוחו להציל את העם מכל צרה.

פרק ד'- אבנים לזיכרון

ה' ציווה את יהושע לקחת 12 אנשים, איש מכל שבט. כל אחד מן האנשים שנבחרו לקח אבן אחת מתוך הירדן. את כל האבנים יניחו במקום בו ישנו. האבנים יזכירו לבנ"י את נס חציית הירדן ואת הברית בין העם לה'.

יהושע ציווה על הכוהנים נושאי ארון האלוהים לעלות מהירדן היבש ליבשה. ברגע שרגלי הכוהנים עלו ליבשה המים בירדן החלו לזרום שוב.

העם חנה במזרח יריחו במקום הנקרא גלגל.

האנשים שנבחרו לקחו את שניים עשר האבנים ושמו אותם בגלגל כדי שתמיד הם יזכרו את נס חציית הירדן.

פרק ה' - בנ"י בגלגל

כאשר שמעו העמים היושבים בארץ את הנס של חציית הירדן הם פחדו מאוד כמו שכתוב "וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני בנ"י".

הם מבינים שה' שומר על בנ"י ועושה להם ניסים.

לאחר שהעם חצה את הירדן יהושע עשה לכל הבנים ברית מילה כי בזמן שהעם היה במדבר הם לא עשו ברית מילה.

בני ישראל חגגו את חג הפסח ליד יריחו. הם אכלו מצות והתחילו לאכול מפרי הארץ. הם הפסיקו לקבל את המן שה' נתן להם במדבר.

כיבוש יריחו (יהושע ו')

כיבוש יריחו יתרחש בעזרת נס גדול והוא עדות לכוחו של ה' והוא עדות לכוחו של ה'. ה' אומר ליהושע שהכיבוש יעשה על ידי טקס דתי ולא על ידי מלחמה=נס. ה' מנחה את יהושע-יהושע מנחה את הכוהנים ואחר כך את העם.

תפקידם של הכוהנים:

1. לשאת את ארון ה'.

2. להיות חלוצים-מובילי התהלוכה.

3. לתקוע בשופרות.

העם מובלים אחרי הכוהנים.

הטקס הדתי נמשך שבעה ימים. כל יום הקפה אחת במשך שישה ימים וביום השביעי שבע הקפות+תקיעה בשופרות בהקפה השביעית וזה גרם לנפילת החומות ביריחו. ואז נאום יהושע והוראות לכיבוש: חרם הנפש והרכוש למעט רחב ומשפחתה.

ביצוע ההוראות: כיבוש יריחו על ידי העם, הרג כל יושבי העיר למעט רחב ומשפחתה ואי לקיחת שלל.

*יהושע אוסר על העם בהווה ובעתיד לבנות את יריחו ומקלל את האיש אשר יבנה אותה מחדש. החשיבות בהשארת העיר חרבה היא סמל והוכחה ועדות לנס שהתרחש ולכוחו של ה'.

פרק ז' - עכן לוקח מן החרם

אדם בשם עכן לקח מן השלל והחרם וה'  כועס מאוד.

יהושע שלח מרגלים לעי. המרגלים חוזרים ואומרים ליהושע: לא כל העם צריך לצאת למלחמה נגד עי. מספיקים אלפים איש או שלשת אלפים כדי לנצח. יהושע נלחם עם שלשת אלפים איש אך אנשי עי מנצחים את בני ישראל ובני ישראל בורחים.

יהושע קורע את בגדיו ומשתחווה לפני ארון אלוהים. הוא פונה לה' ואומר לו: מה עשית לנו? בשביל מה העברת אותנו את הירדן, כדי שנמות?! העמים האחרים ישמעו ולא יפחדו מאתנו יותר.

ה' אומר ליהושע כי העם חטא. מישהו לקח מהחרם של יריחו וגנב ממנו ולכן הם הפסידו במלחמה.

יהושע מעביר את כל העם לפני ארון הברית ולוכד את עכן בן כרמי ממטה יהודה.

הוא פונה לעכן ומבקש ממנו לספר מה עשה. עכן מודה שלקח מן החרם אדרת שנער (=בגד יקר), 200 שקלי כסף ולשון זהב.

עכן מקבל עונש. את רכושו שרפו ואתו הרגו.

פרק ח' - כיבוש העי

יהושע והעם עולים למלחמה שניה על העי. הוא בוחר שלושים אלף חיילים. חמשת אלפים מהם שם במארב על העי בלילה.

יהושע ושאר הצבא מתנפלים על העיר. הם עושים עצמם בורחים וכך אנשי העי יוצאים אל מחוץ לעיר ורודפים אחריהם.

יהושע נותן סימן בכידון שלו והחיילים במארב יוצאים מהמחבוא. הם נכנסים לעי ושורפים אותה באש.

חיילי העי מביטים לאחור, רואים שהעיר נשרפה ומתחילים לחזור אליה.

יהושע וצבאו משנים את כיוון הריצה והופכים להיות רודפים. האחרים שהיו בעי באים לקראתם וכך אנשי עי נמצאים באמצע. בני ישראל סוגרים עליהם ומנצחים אותם. הם תופסים את מלך העי ותולים אותו על עץ.

הברית עם הגבעונים (יהושע ט')

*יושבי גבעון שמעו את הנס שעשה ה' לעם ישראל ביריחו ואת הכיבוש של העי בהנהגת יהושע. הגבעונים חששו ביותר היות והוטל "חוק החרם".

חרם=השמדה טוטאלית ללא לקיחת שלל.

יושבי גבעון החליטו לכרות ברית עם בני ישראל בעורמה. בני ישראל האמינו לגבעונים וכרתו איתם ברית בשם ה'. לאחר שהתגלתה התרמית לא יכלו בני ישראל להפר את הברית.

ברית=הסכם, חוזה, שנערך בין שני צדדים כאשר כל צד מתחייב בהבטחות כלפי הצד השני.

 מצד אחד ולהשלים את מסע הכיבוש של כנען מצד שני. בסופו של דבר נמצאה "פשרה" בין הגבעונים לעם ישראל. הגבעונים יהפכו לחוטבי עצים ולשואבי מים של ישראל (עבודות בזויות).

פרק י' - מלחמת חמשת מלכי הדרום

מלך ירושלים מארגן את מלך חברון, מלך ירמות, מלך לכיש ומלך עגלון למלחמה. הם מתכוננים לעלות ולהכות את הגבעונים על שכרתו ברית עם בנ"י.
הגבעונים מבקשים עזרה מבנ"י.

יהושע ובני ישראל מתקיפים את המלכים בלילה בפתאומיות.

שני נסים קרו:

1.     ה' השליך אבנים גדולות משמים ובני ישראל רדפו אחרי חמשת המלכים.

2.     יהושע אמר: "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון". השמש נעצרת והיום נעשה ארוך יותר עד שבני ישראל ניצחו.

חמשת המלכים התחבאו במערה, בני ישראל תפסו אותם, תלו אותם ואת הערים החריבו.

פרק י"א - מלחמת מלכי הצפון ומלחמות נוספות

מלך ושמו יבין – מלך חצור שמע על הניצחונות של יהושע ובנ"י. הוא שולח שליחים אל המלכים בסביבה כדי שיבואו להתאחד במלחמה נגדם.

המלכים וצבאם חנו במקום הנקרא מי מרום.

ה' אומר ליהושע: אל תפחד כי מחר תנצח במלחמה. ובאמת יהושע מנצח את כל מלכי הצפון.

יהושע ובנ"י ממשיכים נלחמים ומנצחים בכל הארץ. בספר יהושע מסופר לנו על 31 מלכים שהיכו בנ"י.

מלחמות כיבוש הארץ נמשכו 7 שנים.

פרקים י"ג - כ"ג חלוקת הארץ לנחלות

יהושע מחלק את הארץ לנחלות בעזרת הגרלה ובעזרת ה"אורים ותומים"

בפרקים אלו מתוארת חלוקת הארץ וגבולות הנחלות.

נחלות מיוחדות-

·       נחלות בעבר הירדן - ראובן, גד וחצי המנשה -שניים וחצי השבטים, ביקשו ממשה רבנו להישאר בשטח שכבשו בנ"י בעבר הירדן. משה הסכים בתנאי שלא יתיישבו שם עד שיסתיים כיבוש הארץ. בתום כיבוש הארץ וחלוקת הנחלות, הם חזרו לביתם בעבר הירדן.

·       נחלת כלב -  כלב הוא אחד משנים עשר המרגלים ששלח משה רבנו לתור את הארץ. הוא ויהושע היו היחידים שלא הוציאו את דיבת הארץ רעה. בזכות זה הוא מקבל לנחלה את חברון היא קרית ארבע.

·       ערי מקלט - יהושע מבדיל 6 ערי מקלט (3 בעבר הירדן המזרחי ו3 בעבר הירדן המערבי) אליהם יכול לברוח רוצח בשגגה.

·       ערי הלווים והכוהנים - שבט לוי לא קיבל נחלה משלו. כל אחד מן השבטים הפרישו כמה ערים בהם גרו הלווים.

פרק כ"ב - שנים וחצי השבטים חוזרים לבתיהם

יהושע אומר לשניים וחצי השבטים: אתם קיימתם את הבטחתכם, עזרתם לכבוש את הארץ. ועכשיו אתם יכולים לחזור לנחלה שרציתם בעבר הירדן המזרחי. הוא מזכיר להם לשמור על מצוות ה' ועל התורה.

שניים וחצי השבטים עוזבים לכיוון עבר הירדן. על שפת הירדן הם בונים מזבח גדול לה'. השבטים האחרים ראו את המזבח וחשבו שהם בנו מזבח לעבודה זרה. הם התארגנו לצאת למלחמה עליהם אך לפני כן שלחו נציגים ובראשם אלעזר הכהן כדי לברר מה כוונתם.

שניים וחצי השבטים מסבירים לשליחים כי המזבח נבנה כדי לעלות עולה ולזבוח זבח לאלוהים. המזבח יהיה עדות לקשר בנינו, בניכם ובין ה'.

השליחים מקבלים את ההסבר, מוסרים את ההסבר לבנ"י ולכן בנ"י לא נלחמים בשניים וחצי השבטים.

פרק כ"ד - דברי יהושע האחרונים

יהושע זקן בא בימים. הוא אוסף את כל ישראל ומזכיר להם את חסדי ה' מאז ימי האבות ועד ימיו.

הוא אומר לבנ"י שעליהם לבחור אם הם רוצים להאמין בה' ולהתפלל רק אליו או להאמין באלילים. בנ"י אומרים שהם בוחרים להאמין רק בה' שהוציא אותם ממצרים והביא אותם לא"י.

יהושע מסביר להם שהם לא יוכלו לעזוב את ה' כי ה' לא יסכים לכך.

בנ"י אומרים כי הם רוצים לעבוד את ה'.

יהושע כתב את כל הדברים בספר תורת ה'. הוא לוקח אבן גדולה ומקים אותה מתחת האלה ואומר כי היא עדות לכל הדברים שנאמרו.

יהושע שלח את העם כל אחד לנחלתו.

אחרי הדברים האלו יהושע מת בן מאה ועשר ונקבר בגבול נחלתו בהר אפרים.

סיכום ספר יהושע

*ארבעה תפקידים הטיל ה' על יהושע:

1. חציית הירדן

2. כיבוש הארץ

3. הנחלת הארץ לשבטי ישראל.

4. לוודא כי העם ישמור על חוקי התורה ויציית להם.

המסר של ספר יהושע הוא:

הצלחות עם ישראל תלויות בשמירת מצוות התורה. לדוגמה: כיבוש יריחו. המסר בספר יהושע הוא תיאולוגי (דתי, אמונה) ואידיאולוגי (השקפת עולם) ולא מסר היסטורי.

*תכונות יהושע הראוי להיות מנהיג:

1. מקיים הבטחות: סיפור רחב, פרשת הגבעונים.

2. אמונה בה'.

3. אומץ לב-הנהגת עם ישראל במלחמות ובכיבושים.

4. אסטרטג-מתכנן מהלכי מלחמה וקרבות.

5. אחריות-דואג לצורכי העם לפני מעבר הירדן.

6. דבק במטרה- מילא את המשימות.

לאחר שה' סייע לבני ישראל לכבוש את הארץ ולהתנחל בה, כעת תורו של העם לשמור על מצוות ה' ולהיות נאמנים לו. אולם לאחר מותו של יהושע נכשל העם במשימה זו. זוהי החוליה המחברת את ספר יהושע לספר שופטים שממשיך אותו. בעוד ספר יהושע מתאר תקופה, שהעם שמר בה על נאמנותו לה' תחת הנהגת יהושע, הרי ספר שופטים מתאר תקופה שבה לאחר מות המנהיג העם לא שמר על נאמנותו לה' אלוהי ישראל ועל כן סבל התקפות וכישלונות.