הסיפור שמונה עיניים

משימה בספרות/ שמונה עיניים סופי עבדאללה

הסיפור מתאר את התמודדותו של גיבור הסיפור, איסמעיל, עם חובת נקמת הדם. הוא עומד בפני דילמה קשה; האם עליו לנקום את דם אביו ובכך להיענות לציפיות אנשי הכפר ולהוכיח שהוא "גבר", או לנהוג בהתאם לרגשותיו ולחינוכו השונה, הקובעים שבית המשפט הוא המוסמך לחרוץ את דינו של הנאשם.

הסיפור מציג שתי תפיסות מנוגדות: לעומת השקפת הכפריים, החושבים שגבר בעל כבוד חייב לנקום את דם קרוביו, היינו להיות נכון לרצוח או להירצח, רואים העירוניים המשכילים בנקמת דם רצח, ומעדיפים להעביר לידי בית המשפט את ההחלטה, מי אשם ומהו גזר דינו. על פי השקפה זו "גבר" אינו מי שנוטל את החוק לידיו, אלא דווקא מי שמצליח להתגבר על רגש הנקם ומאפשר קיומה של חברה מתוקנת ומתקדמת. המספרת מתנגדת לנקמת דם, והסיפור הוא בעל אופי מגמתי. שתי דמויות המייצגות שתי תפיסות עולם מנוגדות, הן האם ומחרוס דודנו של האב.
האם היא עירונית שעברה לכפר רק לאחר נישואיה. לאחר מות בעלה היא חוזרת לעיר ומעניקה לבנה השכלה גבוהה. היא מאמינה שהחינוך שהוא סופג וההשפעה שלה יאפשרו לו לעצב השקפת עולם שונה מזו שהכיר בכפר, השקפה שתציל אותו מגורלו של אביו. היא מבטאת את עמדתה בדברים בוטים אין הגבר והבהמה היינו הך, ההבדל ביניהם הוא כהבדל בין המצפון והפראות".לעומתה מייצג מחרוס את השמירה הקנאית על מנהג נקמת הדם כעיקרון מנחה את קיומה של החברה הערבית והקובע מיהו גבר אמיתי. בתווך נמצא הבן איסמעיל המנסה להבין מהי זהותו ומהם ערכיו. הלחץ החברתי להוכיח את "גבריותו" ואת אומץ ליבו בדרך של גבורה פיסית באים לידי ביטוי בחלומו. באמצעות החלום מעמיד איסמעיאל את עצמו במבחן ההתנסות במעשה נקמת הדם, על פי החלום- איסמעיל אינו מסוגל להרוג אדם ולנקום את נקמת אביו. אמו מסייעת לו בפתרון הקונפליקט, היא מבהירה לו, שאי יכולתו להרוג אין בה עדות לפחדנותו, אלא למצפונו ולהשקפתו האנושית המספרת מבקשת מקוראיה להתנגד לנקמת דם. היא עושה זאת במספר דרכים: הסיבה להירצחו אינה ידועה, ולכן אין הקורא יכול להזדהות עם הנוקמים. לרוצח האב נערך משפט, והוא בא על עונשו; הקורבן נבחר בצורה מקרית. מודגשת העובדה שכל גאולת דם היא פתח לרצח נוסף ולשרשרת דמים. הקורא צמוד לנקודת ראותו של איסמעיל, הרואה בקורבן המיועד אדם ולא אובייקט לרצח. אמצעי ההבעה בסיפור הוא העיניים. הבולטות ביותר הן עיניי הכפריים המייצגות עמדה מאשימה ומאיימת, הרודפת את איסמעיל מתוך החשיכה על משכבו. מכאן שם הסיפור: "שמונה עיניים" גם בשיחה בין איסמעיל לאמו יש חשיבות למבטים של השניים. הבלטת העיניים מאפשרת להתייחס למושג כמושג ספרותי- דרך העיניים של מי רואים את ההתרחשות- היצמדות לנקודת ראות של איסמעיל והשפעת עובדה זו על האופן שהקורא קורא את האירועים.