שני אנשי צבא הולכים ברחוב וצולעים. כשהם מתקרבים זה
לזה אומר אחד מהם לשני: מלחמת לבנון, מוקש... לפני עשרים שנה.
עונה השני: קקי של כלב, כאן ברחוב... לפני חמש דקות...
כולם חיות, רק עומר-אדם
כולם מדליקים נרות, רק יאיר- לפיד
כולם טיפשים, רק יורם-גאון
כולם ישראלים, רק צדי- צרפתי
כולם בנות, רק זהבה- בן
כולם סיגליות, רק ליאור- נרקיס
כולם בארץ, רק אמא של דודו- טסה
כולם זורקים אבנים, רק בני- סלע
ואם לא הבנת אז חיים- יבין
אישה אחת עונה לשיחת טלפון ושומעת מישהו אומר לה:
תפתחי את המגירה יש שם אקדח, קחי אותו עד לסוף המסדרון.
בסוף המסדרון יש דלת, תפתחי את הדלת ויש שם איש.
תהרגי אותו ואחר כך תלכי לחלון. שם יש בריכה, תזרקי את האקדח לבריכה ותתקשרי אלי.
האישה פותחת את המגרה ואומרת לו שהיא לא רואה אקדח.
אז הבחור אומר לה: אהה סליחה זאת טעות.
איש אחד ששונא את חמותו קנה לה כרטיס טיסה לשווייץ.
הוא סיפר את זה לחברו הטוב שאמר לו: אתה בטוח שאתה שונא את חמתך? למה לשוויץ?
עונה לו האיש: אומרים שהנוף שם עוצר נשימה.
ילד אחד חוזר שמח הביתה ואומר לאמא שלו: "אמא! דרכתי למישהי על הרגל, מיד התנצלתי והיא נתנה לי שוקולד"
אמא: "איזה יופי, והודתה לה על השוקולד?"
ילד: "לא! דרכתי גם על השנייה"