עורך דין מפורסם חזר לביתו בסביון, מהמשרד, בלימוזינה הגדולה והמפוארת.
בצד הדרך ראה שני אנשים אוכלים עשב.
הוא הורה לנהג לעצור לידם ויצא לדבר איתם.
למה אתם אוכלים עשב ? שאל.
"אין לנו כסף לאוכל" ג€“ אמר אחד מהם, "לכן אנחנו אוכלים עשב".
"בסדר, בואו אלי הביתה ואני אתן לכם לאכול" אמר העורך דין.
"תודה, אבל יש לי אישה ושני ילדים, הם שם מתחת לעץ ההוא" אמר העני.
"שיבואו גם הם" אמר העו"ד,
וכשהוא פונה אל העני השני אמר לו "גם אתה יכול לבוא."
האיש בקול מבוייש: " יש לי אישה ושישה ילדים, הם שםג€¦"
"שיבואו גם הם" אמר העורך דין. נכנסו כולם למכונית המפוארת.
בדרך, הסתכל אחד העניים בעו"ד ובקול רך אמר: "אדוני איש עם לב טוב, אני מודה לך שלקחת את כולנו".
ענה העו"ד "אל תתבייש, אני שמח מאוד לעשות את זה.
אתם תיהנו מאוד לאכול אצלי, הדשא אצלי בגובה 20 סנטימטרג€¦"
מוסר השכל: כשאתה חושב שעורך דין רוצה לעזור לך,
אל תלך שולל ג€“ חשוב עוד קצת ג€¦
שרלוק הולמס וד"ר ווטסון הלכו לקמפינג. הם הקימו את האוהל שלהם מתחת לכוכבים והלכו לישון. מתישהו באמצע הלילה הולמס העיר את ווטסון ואמר: ". ווטסון, תסתכל למעלה, ותגיד לי מה אתה רואה"
ווטסון השיב: "אני רואה מיליוני כוכבים."
הולמס שאל: "ומה ניתן להסיק מזה?"
ווטסון: "ובכן, אם יש מיליוני כוכבים, ואם כמה מהם הם כוכבי לכת, יש סיכוי שיש כמה כוכבי לכת שהם כמו כדור הארץ. ואם באמת יש כאלה, סביר להניח שיש גם חיים. "
הולמס: "ווטסון, חתיכת אידיוט, זה אומר שמישהו גנב האוהל שלנו."
שיתוף בוואטסאפ
העתקת בדיחה
שליחה במייל
שיתוף בפייסבוק