האפיפיור והנהג שלו יצאו לביקור בוושינגטון. האפיפיור, איש זקן, לא נהג כבר הרבה זמן וממש מתגעגע לתחושה. אז הוא מבקש מהנהג שלו לנהוג קצת, וכמובן שלא אומרים לא לאפיפיור. אבל כמו שאמרנו, האפיפיור לא נהג כבר הרבה זמן, ומהר מאוד עוצר אותו שוטר. ברגע שהשוטר רואה את מי הוא עצר, הוא ישר הולך אחורה ומתקשר למפקד שלו. "המפקד, עצרתי מישהו חשוב!" הוא אומר. אבל בוושינגטון יש מלא אנשים חשובים, והוא רוצה לדעת מי בדיוק. "את מי עצרת? אולי איזה פוליטיקאי זוטר? חבר קונגרס? שר? אולי אפילו נשיא אר..". "אדוני" אמר השוטר "אני לא בדיוק יודע את מי עצרתי, אבל האפיפיור הוא הנהג שלו!"
שרלוק הולמס וד"ר ווטסון הלכו לקמפינג. הם הקימו את האוהל שלהם מתחת לכוכבים והלכו לישון. מתישהו באמצע הלילה הולמס העיר את ווטסון ואמר: ". ווטסון, תסתכל למעלה, ותגיד לי מה אתה רואה"
ווטסון השיב: "אני רואה מיליוני כוכבים."
הולמס שאל: "ומה ניתן להסיק מזה?"
ווטסון: "ובכן, אם יש מיליוני כוכבים, ואם כמה מהם הם כוכבי לכת, יש סיכוי שיש כמה כוכבי לכת שהם כמו כדור הארץ. ואם באמת יש כאלה, סביר להניח שיש גם חיים. "
הולמס: "ווטסון, חתיכת אידיוט, זה אומר שמישהו גנב האוהל שלנו."
פפריקה ופלפל דיברו,
הפפריקה אמרה לפלפל: "אתה יודע פלפל, אתמול אני ועוד כמה תבלינים ישבנו על המדף ודיברנו
ופתאום בא המלח, צעק קילל והשתולל.
"לא להאמין" אמר הפלפל. "איזה מלח גס".