עורך דין מפורסם חזר לביתו בסביון, מהמשרד, בלימוזינה הגדולה והמפוארת.
בצד הדרך ראה שני אנשים אוכלים עשב.
הוא הורה לנהג לעצור לידם ויצא לדבר איתם.
למה אתם אוכלים עשב ? שאל.
"אין לנו כסף לאוכל" ג€“ אמר אחד מהם, "לכן אנחנו אוכלים עשב".
"בסדר, בואו אלי הביתה ואני אתן לכם לאכול" אמר העורך דין.
"תודה, אבל יש לי אישה ושני ילדים, הם שם מתחת לעץ ההוא" אמר העני.
"שיבואו גם הם" אמר העו"ד,
וכשהוא פונה אל העני השני אמר לו "גם אתה יכול לבוא."
האיש בקול מבוייש: " יש לי אישה ושישה ילדים, הם שםג€¦"
"שיבואו גם הם" אמר העורך דין. נכנסו כולם למכונית המפוארת.
בדרך, הסתכל אחד העניים בעו"ד ובקול רך אמר: "אדוני איש עם לב טוב, אני מודה לך שלקחת את כולנו".
ענה העו"ד "אל תתבייש, אני שמח מאוד לעשות את זה.
אתם תיהנו מאוד לאכול אצלי, הדשא אצלי בגובה 20 סנטימטרג€¦"
מוסר השכל: כשאתה חושב שעורך דין רוצה לעזור לך,
אל תלך שולל ג€“ חשוב עוד קצת ג€¦
לפעמים תבכה- ואף אחד לא יבחין בדמעותיך.
לפעמים תצחק- ואף אחד לא יבחין בחיוכך.
לפעמים תפחד- ואף אחד לא יבחין ברעד העובר בך.
לפעמים תיפול- ואף אחד לא יבחין בכאבך.
לפעמים תאחר- ואף אחד לא יבחין בך.
אבל אם תפליץ פעם אחת....
פפריקה ופלפל דיברו,
הפפריקה אמרה לפלפל: "אתה יודע פלפל, אתמול אני ועוד כמה תבלינים ישבנו על המדף ודיברנו
ופתאום בא המלח, צעק קילל והשתולל.
"לא להאמין" אמר הפלפל. "איזה מלח גס".