שרלוק הולמס וד"ר ווטסון הלכו לקמפינג. הם הקימו את האוהל שלהם מתחת לכוכבים והלכו לישון. מתישהו באמצע הלילה הולמס העיר את ווטסון ואמר: ". ווטסון, תסתכל למעלה, ותגיד לי מה אתה רואה"
ווטסון השיב: "אני רואה מיליוני כוכבים."
הולמס שאל: "ומה ניתן להסיק מזה?"
ווטסון: "ובכן, אם יש מיליוני כוכבים, ואם כמה מהם הם כוכבי לכת, יש סיכוי שיש כמה כוכבי לכת שהם כמו כדור הארץ. ואם באמת יש כאלה, סביר להניח שיש גם חיים. "
הולמס: "ווטסון, חתיכת אידיוט, זה אומר שמישהו גנב האוהל שלנו."
המורה נכנסת לכיתה ורואה שטר של 100 שקל על ריצפת הכיתה אבל כשהיא מנסה להרים את השטר היא רואה שזה רק ציור.
שואלת בעצבים, "מי צייר את זה?"
קם אחד התלמידים אומר, "אני המורה."
"עכשיו אני רוצה את אבא שלך פה", היא אומרת.
"אבל אבא שלי בבית חולים", הוא אומר, "הוא כולו שרוף."
המורה העצבנית לא מאמינה ואומרת, "אם כך אז בוא נלך לבדוק."
כשהם מגיעים היא רואה שהאבא באמת שרוף. טוב היא אומרת לעצמה לפחות אני אספר לו בעקיפין אם כבר הגענו, "אתה יודע יש לך ילד כישרוני מאוד, הוא צייר שטר של מאה דולר על ריצפת הכיתה..."
"אני יודע שהוא מוכשר", מפסיק אותה האבא, "הזבל הזה צייר 200 שקל בשקע של החשמל..."
שיתוף בוואטסאפ
העתקת בדיחה
שליחה במייל
שיתוף בפייסבוק