אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.
אישה אחת רצחה את בעלה כי הוא הלך על הרצפה הרטובה אחרי שהיא ניקתה, שני השוטרים מגיעים למקום ומדברים עם המפקד שלהם: אנחנו בזירת הפשע.
המפקד: נו, עצרתם אותה?
שוטרים: לא, אנחנו מחכים שהרצפה תתייבש.
איש אחד מזמין שניצל ולאחר כמה דקות המלצר מביא לו את השניצל. הוא רואה שכתוב על השניצל 44.
-מלצר, מה זה?
-לשף שלנו נאבד הפטיש לשניצלים אז הוא דופק עם הנעל שלו..
בעל ואישה יושבים על הספה מול הטלוויזיה,
פתאום הטלפון מצלצל והבעל עונה:
שלום. לא אנחנו לא מעוניינים, לא תודה, להתראות!
האישה שואלת אותו תגיד מי זה היה?
הבעל ענה:
אימא שלך, רצתה לבוא לשבת
שיתוף בוואטסאפ
העתקת בדיחה
שליחה במייל
שיתוף בפייסבוק