יום אחד אמא של הרשלה אמרה לו לקנות גפרורים,
הרשלה הלך, קנה חזר הביתה הביא לאמא את הגפרורים,
אמא לקחה גפרור וראתה שהוא משומש היא שאלה את הרשלה
"הרשלה למה הגפרורים משומשים"
הרשלה:"רק בדקתי שהם טובים"
אתם שניים? לא אנחנו שלושים, יש עוד עשרים ושמונה סועדים בלתי נראים מאחורינו.
רוצים לשבת? לא תודה. ישבנו בבית. נאכל בעמידה בחצר.
תרצו להזמין? לא. נשב כאן שעתיים, נסתכל על אנשים אוכלים ואז נחזור הביתה.
תרצו משהו אחר במקום? לא, אני רוצה שוב את אותו המרץ החמוץ. אין לי שום ספק שבפעם השנייה הוא יהיה יותר טעים.
לפנות לך את זה? לא, אני מעדיף להישאר עד סוף הארוחה עם צלחת שיש עליה שני עלים, קצת שאריות של תפוח אדמה ועצמות שיש עליהם רוטב.
חשבון? לא. הסימן הזה שעשיתי הרגע עם היד אומר שאני רוצה מחברת ועט. חשבתי להתחיל לכתוב יומן.
אם מאבדים עט לא כותבים
אם לא כותבים לא מקבלים ציון טוב
אם לא מקבלים ציון טוב לא עושים בגרות
אם לא עושים בגרות לא הולכים לעבודה
אם לא הולכים לעבודה אין כסף
אם אין כסף אין אוכל
אם אין אוכל אין מים
אם אין מים מתים
אישה אחת רצחה את בעלה כי הוא הלך על הרצפה הרטובה אחרי שהיא ניקתה, שני השוטרים מגיעים למקום ומדברים עם המפקד שלהם: אנחנו בזירת הפשע.
המפקד: נו, עצרתם אותה?
שוטרים: לא, אנחנו מחכים שהרצפה תתייבש.