ישו

שני עצלנים יושבים בשמש במשך שעתיים ולא זזים .
עצלן 1: ממצמץ.
עצלן 2: אם כבר זזת תעשה קפה.

המורה נכנסת לכיתה ורואה שטר של 100 שקל על ריצפת הכיתה אבל כשהיא מנסה להרים את השטר היא רואה שזה רק ציור.

שואלת בעצבים, "מי צייר את זה?"

קם אחד התלמידים אומר, "אני המורה."

"עכשיו אני רוצה את אבא שלך פה", היא אומרת.

"אבל אבא שלי בבית חולים", הוא אומר, "הוא כולו שרוף."

המורה העצבנית לא מאמינה ואומרת, "אם כך אז בוא נלך לבדוק."

כשהם מגיעים היא רואה שהאבא באמת שרוף. טוב היא אומרת לעצמה לפחות אני אספר לו בעקיפין אם כבר הגענו, "אתה יודע יש לך ילד כישרוני מאוד, הוא צייר שטר של מאה דולר על ריצפת הכיתה..."

"אני יודע שהוא מוכשר", מפסיק אותה האבא, "הזבל הזה צייר 200 שקל בשקע של החשמל..."

אתמול נפל עלי קרש גדול. טוב נו קורה...

כמה אני משוגע? התווכחתי על טעם וריח.

זברה נכנסת לרופא,
הזברה: אני ממש לא מרגישה טוב.
הרופא אומר לה למה את כזאת פסימית....?

העוגות יוצאות לי שטוחות מחפש משהו שמרים

אתה סומך על הבנק שלך,
אתה מפקיד בו את כל הכסף שלך,
והם, הם קושרים לך את העט עם חוט!!

אברהם פתח אינסטגרם וראה מישהו שהעלה בדיחה קורעת מצחוק,
אז מה הוא עשה?

תשובה: אברהם יצחק ויעקוב.

שתי סיכות הולכות מכות.
פתאום באה עוד סיכה וצועקת, "הי תפסיקו לריב!"
שתי הסיכות מתעצבנות וצועקות, "למה מי את?"
עונה הסיכה, "אני? אני סיכת ביטחון."

שרלוק הולמס וד"ר ווטסון הלכו לקמפינג. הם הקימו את האוהל שלהם מתחת לכוכבים והלכו לישון. מתישהו באמצע הלילה הולמס העיר את ווטסון ואמר: ". ווטסון, תסתכל למעלה, ותגיד לי מה אתה רואה"

ווטסון השיב: "אני רואה מיליוני כוכבים."

הולמס שאל: "ומה ניתן להסיק מזה?"

ווטסון: "ובכן, אם יש מיליוני כוכבים, ואם כמה מהם הם כוכבי לכת, יש סיכוי שיש כמה כוכבי לכת שהם כמו כדור הארץ. ואם באמת יש כאלה, סביר להניח שיש גם חיים. "

הולמס: "ווטסון, חתיכת אידיוט, זה אומר שמישהו גנב האוהל שלנו."