איך בוצע החישוב
אילו שיטות ומנהגים משמשים באתר - בקצרה ובשפה פשוטה
איך מחושבים הזמנים?
זמני היום והשבת באתר מחושבים לפי התאריך והמיקום הגיאוגרפי של העיר - קו רוחב, קו אורך ואזור הזמן - באמצעות מערכת החישוב של Hebcal.
זמני הזריחה והשקיעה מחושבים בהתאם למיקום השמש ביחס לאופק, ושאר הזמנים ההלכתיים נגזרים מהם לפי שיטות חישוב מקובלות.
מכיוון שקיימים מנהגים ושיטות שונות לחישוב חלק מהזמנים, ייתכנו הבדלים של מספר דקות בין לוחות ואתרים שונים.
כניסת שבת / הדלקת נרות - ברוב ערי ישראל מחושבת 20 דקות לפני השקיעה. בירושלים 40 דקות, בחיפה ובזכרון יעקב 30 דקות, ובחו״ל בדרך כלל 18 דקות - בהתאם לנתוני Hebcal.
יציאת שבת - מחושבת לפי צאת הכוכבים, כאשר השמש נמצאת כ-8.5 מעלות מתחת לאופק.
רבנו תם - מוצג לפי שיטת 72 דקות לאחר השקיעה.
עלות השחר - מחושבת לפי מיקום השמש כ-16.1 מעלות מתחת לאופק.
משיכיר - מחושב לפי כ-11.5 מעלות מתחת לאופק.
זריחה ושקיעה - מחושבות באופן אסטרונומי לפי מיקום העיר והתאריך.
סוף זמן קריאת שמע, סוף זמן תפילה, מנחה גדולה, מנחה קטנה ופלג המנחה - מחושבים לפי שעות זמניות, כלומר חלוקת היום ההלכתי ל-12 חלקים. כאשר רלוונטי מוצגות שיטות החישוב המקובלות, ובהן גר״א ומג״א.
צאת הכוכבים - מחושב לפי מיקום השמש מתחת לאופק (כ-8.5 מעלות) בהתאם לשיטת החישוב שנבחרה באתר.
למה לפעמים הזמן שונה מאתר אחר?
פער של דקה או מספר דקות יכול לנבוע משיטת חישוב שונה, מנהג מקומי שונה להדלקת נרות, קואורדינטות שונות שנבחרו לעיר, התחשבות בגובה או אופן עיגול הזמן.
לכן הבדל קטן בין לוחות אינו בהכרח טעות, ולעיתים מדובר פשוט בשיטות חישוב שונות.
מקור הנתונים והחישובים: Hebcal.
תאריך עברי
התאריך העברי באתר מתחלף אחרי השקיעה (לפי שעון ישראל), כמו בלוח העברי - לא בחצות הלילה של השעון הרגיל.
בממיר התאריכים אפשר להמיר מלועזי לעברי וגם להפך, כולל שנות עיבור (אדר א׳ ואדר ב׳).
פרשת השבוע
פרשת השבוע מוצגת לפי סדר הפרשות המקובל בארץ ישראל. כשיש שתי פרשות מחוברות (למשל מטות-מסעי) - מוצגות שתיהן יחד.