1. צמיחה כלכלית ועלייה ברמת החיים.
כניסת הון זר,מגדילה את הכנסות המדינה מיצוא,
המדינה משפרת את המערכת הפיננסית, את התחבורה, התקשורת, השירותים, החינוך וההשכלה. במקביל הכנסת התושבים גדלה ולכן גם הצריכה. סה"כ: עלייה ברמת החיים.
2. צמיחת מוקדי תעסוקה חדשים ופיתוח אזורים נחשלים.
החברות הרב לאומיות בונות מפעלים ומפתחות אזורי תעשייה חדשים במדינות המתפתחות.חלק מהמפעלים נבנים בערים הגדולות – בגלעין , חלק בערי הנמל וחלק באזורי שוליים ליד מחצבים, יערות ואתרי תיירות.כך מייצרים מוקדי תעסוקה אלו עבודה מצמצמים את האבטלה מעודדים את פיתוח התעשייה והתשתיות.
3. תמורות במגזרי התעסוקה.
על מנת להשתלב בכלכלה העולמית מכשירות המינות המתפתחות את עובדיהן לעבודות בכל הדרגים בשוק הבינלאומי. כמו כן מתעצמת העסקת נשים.
4. שנוי הדרגתי במגזר התעשייה.
עם העלייה ברמת החיים, יותר ויותר מדינות מתפתחות עוברות מתעשייה מסורתית לתעשייה מורכבת ורווחית יותר.
|
1. ניצול עובדים.
הצמיחה והתחרות מאלצת את בעלי ההון להוזיל את מוצריהם. ההוזלה נעשית על גבם של העובדים המנוצלים בצורה מחפירה, בשכר זעום וללא תנאי סוציאליים מינימליים. זוהי "עבדות מודרנית".
2. חוסר אחידות בשיפור רמת החיים.
אזורים שהם מוקדי תעסוקה – מתחזקים, מהגרת אליהם אוכ' משכילה וחזקה וכך נוצר פער בין מרכזים כלכליים לבין אזורי שוליים. כמו כן מתפתחים ענפי עבודה חדשים ומקצועות מסורתיים נדחקים ונעשים מיותרים.
3. היעלמות מאפייני תרבות מקומית.
בהשפעת התקשורת ,מאמצות המינות המתפתחות את מאפייני התרבות המערביים וכך הולכות ונעלמות תרבויות מקומיות.
4. פגיעה באיכות הסביבה.
המדינות המתפתחות מסכימות לייצר בשטחן מוצרים מזהמים, כדי לספק לתושביהן עבודה ולעודד את הצמיחה הכלכלית. הן לא אוכפות תקנות של איכות הסביבה וגם מאפשרות להטמין בשטחן פסולת רעילה שמקורה במדינות המפותחות.
|
