סיכום למבחן בביולוגיה

גורמים המשפיעים על עומס חום:

1. טמ"פ – טמ"פ גבוהה מגבירה את התאדות הזיעה.
2. לחות האוויר – כאשר הלחות נמוכה הזיעה מתאדה מהר יותר.
3. הרוח – הרוח מרחיקה את האוויר הרווי באדי מים מהגוף, ולכן גוברת התאדות הזיעה.

תכונות המים:

1. המסה.
2. זרימה.
3. התחממות והתקררות איטיים.
4. מצב צבירה נוזל בטווח בין 0-100 מעלות ולכן הם נוזלים בטמ"פ החדר.
5. חסרי צבע.
6. מתאדים לאוויר.

תפקידי המים:

1. המסה – (ממס עיקרי).
2. הובלה – נוזל בעל יכולת זרימה.
3. מיזוג – המים בגופם של היצורים החיים ממזגים את טמ"פ הגוף.

דרכים לקליטת מים:

1. שתייה.
2. אכילה.
3. דרך העור.
4. מהסביבה (ביצורים קטנים).
5. פעפוע דרך העור.

דרכים לפליטת מים:

1. הפרשה – מסלקת עודפי מים וחומרי פסולת ע"י הפרשת שתן וצואה.
2. הזעה – דרך העור.הזיעה מורכבת בעיקר ממים ונפלטת דרך נקבים בעור.
3. נשימה – האוויר שאנו נושפים מכיל אדי מים שמקומם בריאות.
4. הלחתה.

מושגים:

1. עומס חום – מדד המחושב עפ"י נתוני טמ"פ הסביבה, הלחות והרוח ומבטא את תחושת הנוחות שיש לאדם.
2. מכת חום – מצב בו טמ"פ הגוף עולה ל 40-41 מעלות צלזיוס. עלולה להתרחש כתוצאה מהתייבשות או במצבים בהם למרות שתייה מרובה הגוף לא מצליח להיפטר מעודפי החום.
3. התייבשות – איבוד מים בשיעור של 5% או יותר ממסתם הגוף.
4. הסעת חום – נוזל הדם מסיע חום מתוך הגוף אל העור ולכן פנינו מאדימות. החום העובר מפני העור שלנו אל האוויר סביבנו. החום עובר מגוף בעל טמ"פ גבוהה יותר לגוף בעל טמ"פ נמוכה יותר.
5. מעבר חום בין גופים – חום עובר מגוף חם יותר לגוף חם פחות.
6. הלחתה – איבוד מים מהלשון ומדרכי הנשימה אצל בע"ח.
7. הזעה – תהליך בו מופרש נוזל מבלוטות הזיעה המצויות בעור של היונקים.
8. דיות – איבוד מים מהצמחים ע"י הפיוניות. איבוד אדי מים בצמח.
9. זיעה – נוזל המופרש מבלוטות הזיעה שבעור ומקרר את הגוף ע"י ההתאדות שלו.
10. פיונית – פתח באפידרמיס של העלים דרכו מתבצע חילוף גזים.
11. אפידרמיס – שכבת התאים החיצונית המכסה את הצמח.
12. לחות – כמות אדי המים שבאוויר.