|
דוד בן גוריון
נולד בפלונסק, פולין (1886) כדוד יוסף גרין.
עלה לארץ-ישראל בשנת 1906. ב-1915 גורש מהארץ על-ידי הטורקים יחד עם יצחק בן צבי, והשניים הקימו בניו-יורק את תנועת "החלוץ".
ב-1917 נשא לאישה את פולה לבית מונבז. עם ראשית השלטון הבריטי חזר לארץ-ישראל.
ממקימי מפלגת "אחדות העבודה" בשנת 1919. ממייסדי הסתדרות העובדים בארץ-ישראל, בראשה עמד בין השנים 1921-1935. ב-1935 נתמנה ליו"ר הסוכנות היהודית. באפריל 1948 התמנה לראש "מנהלת העם" ומנהל ענייני הביטחון של היישוב.
ב-14 במאי 1948 הכריז על הקמת מדינת ישראל כראש הממשלה הזמנית וכשר הביטחון. בינואר 1949 נתמנה לראש הממשלה ולשר הביטחון בממשלה הראשונה.
פרט להפסקה בין השנים 1953-1955, בהן פרש לשדה בוקר, כיהן בתפקיד ראש הממשלה ושר הביטחון עד התפטרותו הסופית מהממשלה בשנת 1963.
ב-1965 הקים את "רשימת פועלי ישראל" - רפ"י ונבחר מטעמה לכנסת השישית. ב-1969 הקים את "הרשימה הממלכתית" ונבחר לכנסת השביעית. בשנת 1970 פרש מפעילותו הציבורית והפוליטית.
נפטר בדצבמר 1973 ונקבר בשדה בוקר.
דוד בן גוריון קרא את ההכרזה מנייר מודפס ולא מתוך מגילת העצמאות – שלא הייתה מוכנה עדיין, משום שההחלטה להכריז על הקמת המדינה התקבלה במהירות
יושבים, מימין לשמאל: יצחק בן-צבי, בן-גוריון ויוסף חיים ברנר; עומדים - אהרן ראובני ויעקב זרובבל. זמן קצר לאחר עלותו ארצה נבחר בן-גוריון לוועד המרכזי של מפלגת 'פועלי ציון', וב- 1910 נבחר כחבר מערכת בטאונה החדש, 'האחדות', שם פתח בפעילותו הספרותית ועל מאמריו שם החל לחתום בשם משפחתו החדש, בן-גוריון
.
עוד פרטים על העבודה\ סיכום :
שולח: ירדנה
מתאים לכיתה:
מקצוע: אזרחות
אם אהבתם את העבודה\סיכום תנו לו לייק ושתפו
|
