עבודות וסיכומים ראשי | עבודות בספרות | עבודות בתנ"ך | עבודות באנגלית | עבודות בהיסטוריה | עבודות במדעים | עבודות בספורט





רוץ ילד רוץ


פרק 1

יום רביעי                                                                           11.12.2013

יומני היקר, אתה לא תאמין מה קרה לי, מוקדם בבוקר כשרחובות הגטו עוד היו ריקים דוד אחי אמר לי לבוא איתי לצד הפולני אז שאלתי אותו איך והוא הסביר לי שנצא כמו המבריחים וסיפר לי שיש פירצה באחת החומות שמשם הם יוצאים, מאוד התרגשתי והוא סיפר לי שבצד הפולני יש חופש ואוכל וידעתי מה זה אוכל אבל מה זה חופש לא ידעתי, הוא סיפר לי שבחופש אין חומה ואפשר ללכת וללכת  ושום דבר לא עוצר אותך חברים שלו מחכים ליד המשמר וכשיש שם גרמני טוב הם רצים לצד הפולני, שרוליק עוד לא יצא ממנה אבל הוא בטוח שהיא טובה והכי טוב בחופש מאוד קל להשיג אוכל רק מבקשים נדבות וקונים במכולת, מכולת זה דבר שיש בו הכל כמו אצל גברת סטניאק לפני המלחמה אני זוכר שלפני המצוקה הכלכלית והכיבוש הייתי עושה איזה חיוך ומדי פעם מקבל כמה גרושים לקנות אצל גברת סטניאק. אח שלי אמר לי שצריך להיזהר מפרחחים בחוץ ושהם מרביצים חזק  אבל בכל זאת הסכמתי ללכת. יצאנו דרך הפירצה וראינו שני פולנים מסתכלים עלינו ומחייכים ודוד החליט שנחזור, הצטערתי לא רק בגלל האוכל אלא בגלל החופש כל כך רציתי ללכת וללכת בלי חומה שתעצור אותי כמו פעם כשעוד גרנו בבית  והייתי הולך בשדות. אחרי שדויד סיפר להורים על הפרצה הם החליטו לברוח מהגטו ולחזור לבלוניה אחרי שנה וחצי של יסוריים בגטו מגיע לנו לחזור הביתה. החלטנו שבהתחלה אמא ואבא שלי יצאו איתי ואם נצליח יצטרפו אלינו האחים והאחיות וכדי לדעת שהצלחנו נשלח להם גלויה בה כתוב: "כבר מזמן לא שמענו מכם, תכתבו לנו מה שלומכן יאצק". דוד הביא אותנו אל הפרצה נפרדנו ויצאנו "לצד השני". הכל היה נראה שורר שלום בעולם אבל הגרמנים הרסו את ההרגשה הזאת מפעם לפעם כשהתלכו ברחובות. אבא אמר לא למהר, להתנהג כאילו אנחנו סתם מטיילים ולא יכולתי להתאפק הסתכלתי על כל דבר על חלונות הראווה  על מכוניות על חשמליות על כרכרות על מה לא בעצם?. יצאנו מהעיר ולבי התמלא בשמחה כל השדות הירוקים, הפרחים פשוט היו מדהימים. פתאום באו כמה רוכבי אופנוע גרמניים אבא קפץ לצד ימין של הכביש ואני ואמא לצד שמאל לא מצאו את אבא ואותנו כן. לקחו אותנו לגיסטפו הרביצו לאמא והחזירו אותנו לגטו אבא לא חזר ואמא נכנסה לתרדמת. אחרי שבועיים לאמא היה מספיק כוח לקחת אותי ולצאת לחפש אוכל במכלי אשפה גדולים, נכנסתי לפח הזבל חיפשתי קליפות תפוחי אדמה קליפות גזר סלק ושאריות אחרות את כל זה הייתי מכניס לסל נצרים ואת כל אלו הבאתי לאמא שהמתינה ליד המיכל. ומאלו הכינה תבשילים אמנם ההורים היו מקבלים תלושי אוכל אבל מה שקיבלו תמורתם כל כך מועט שמי שהסתפק בהם מת מרעב. גם היום עשינו כך אבל הפעם כשקראתי לאמא שתיקח את הסל היא לא הופיע התרוממתי להציץ החוצה ולא ראיתי אותה. חיפשתי לאורך הרחוב ולא מצאתי אותה. חזרתי למיכל הזבל וגם שם היא לא הייתה. עמדתי ופכרתי אצבעות כמו שעושה אמא ברגעי חרדה, הייתי בהלם גדול מאוד ומאוד פחדתי, ברגע האחרון ממש התעשתתי ורצתי לשחק עם כמה ילדים כדורגל.

 

פרק 2

יום חמישי

12.12.13

איך אני (הקורא) הרגשתי לגבי הפרק:

כשהילדים הסתודדו סביב שמוליק חששתי, אבל כשנתנו לא את הנקניק הבנתי שהם בעדו.

כששרוליק הסכים לבקשתם הופתעתי.

שהצליחו הילדים הרגשתי תחושת הקלה.

התפלאתי כשכל הילדים התלהבו מזה שיש לשרוליק אמא.

שמחתי שהילדים ניסו לעזור לשרוליק למצוא את אמא שלו.

הצטערתי כששרוליק לא מצא את אמא שלו גם כשינקל חיפש איתו.

נבהלתי כשצעקו אקציה ויוינקה הסביר שירוקנו את הגטו מכל העניים וישלחו אותם אל הרכבות משום שההורים שלו היו עניים.

מאוד שמחתי כשהאיכר ראה את שרוליק בתוך האשפה והוא לא הסגיר אותו.

חשבתי שהאיכר נוטש אותו באמצע הכביש ומאוד שמחתי כשהוא לקח אותו איתו והתרחק משם.

קצת התאכזבתי כשהאיכר הוריד אותו בצד הדרך ליד ילדים יהודים אבל כשנתן לו את הלחם והסוכר נרגעתי.

 

פרק 3

יום חמישי

12.12.13

איך אני (הקורא) הרגשתי לגבי הפרק:

כשהילדים לא רצו את שרוליק כעסתי.

כשהסכים איצק לקבל את שרוליק נרגעתי.

כשגנבו הילדים את האוכל מחצר האיכר הייתי במתח והוא גבר כשתפסו את הילד הקטן.

הזעזעתי כשאף אחד מהילדים לא דיבר על הילד שנתפס.

פחדתי כשהאיכר וכלבו רדפו אחרי שרוליק וכשהצליח לברוח שמחתי

התאכזבתי כשסיפר איצק שאת הילד שתפסו יתנו לגרמנים.

הרגשתי הקלה כשיוס'לה סיפר שגם אותו שלמה לא רצה לצרף לחבורה בהתחלה.

הופתעתי ששלמה יודע את הדרך ביער רק בעזרת הטחב.

הופתעתי ששרוליק לא יודע לקרוא. 

 

 

 

פרק 4

יום שישי

13.12.13

יומני היקר, אני ממש מפחד, אני יספר לך מה קרה לי בימים האחרונים:

אברום ואיצק יצאו לצוד ציפורים וחזרו עם הרבה מאוד ציפורים חיכיתי שיגיע הערב ואז בישלנו את הציפורים, כשחיכינו שהציפורים יתבשלו אני ושלמה רבנו כי הוא לקח ליוס'לה את הסכין ואמרתי לשלמה להביא לו אותו, אני לא אוהב את השלמה הזה. כשהלכנו לישון אני ויוס'לה ישנו אחד ליד השני כמובן והוא הסביר לי שאנחנו לא נאכל עוד פעם ציפורים בזמן הקרוב כי האש יכולה להסגיר אותנו, מאוד התאכזבתי. למחורת בבוקר התעוררתי מקול יריה חשבתי שזה היה חלום, אבל לצערי זה לא היה.פתאום שמעתי צעקות ופקודות בגרמנית רצתי וניסיתי להיזכר בשיטת הטחב כדי אולי להצליח למצוא את הילדים אבל לא זכרתי. צעקתי "יוס'לה" אבל אף אחד לא ענה, ואז ראיתי את שלמה והוא הסביר לי שכל הילדים ברחו אז אני הייתי צריך להיתקע עם שלמה, דווקא שלמה מכולם. התחלנו ללכת ואז מצאנו איש מת על האדמה בזמן ששלמה בדק את כיסיו אני התרחקתי ואחר כך שלמה לא מצא אותי, הבנתי שעדיף לי להיות לבד מאשר להיות עם שלמה הוא הלך, בערב ישנתי על עץ. בבוקר החלטתי ללכת אל הפולנים שסיפרו לי שאם הולכים אליהם הם מכניסים אותך לביתם ונותנים לך אוכל. הלכתי הרבה זמן ביער עד שהגעתי לעץ החלול, ממש שמחתי רצתי לשתות מפלג המים ולקחתי קצת מהירקות וכמה ביצים שנשארו בתוך גזע העץ. גם בלילה ההוא החלטתי לישון על העץ, ובבוקר נגמר לי כל האוכל וחיפשתי את סוף היער. ופתאום ראיתי מישהו עם רובה והנחתי לעצמי שהוא כנראה היערן שמסגיר את היהודים לגרמנים, החלטתי ללכת אחריו עד שבסוף הוא הגיע לסוף היער. הלכתי לכפר הראשון שראיתי ודפקתי בדלת של אחד הבתים, פתחה לי את הדלת אישה ולאחר שתיקה ארוכה היא אמרה לי להיכנס, היא נתנה לי פרוסת לחם וחלב זה היה כל כך כיף הרבה זמן לא אכלתי לחם וחלב.

פתאום נכנס בעלה של האישה במבט מעורער הוא שאל אותי אם אני רוצה לעזור לו במשק  הסכמתי. הוא הביא אותי למחסן מלא בקבוקי שתייה ואמר לי לסדר אותם יצא מהמחסן וסגר את הדלת ואז נעל אותה, נחרדתי הצצתי בין עצי הקירות וראיתי את בעלה של האישה נוסע עם האופנוע. מאוד נבהלתי התחלתי להשתגע לצרוח ולשבור את כל הבקבוקים פתאום נשמע קול האישה מבחוץ אומר "חכה אני יפתח לך" האישה פרצה את המנעול ואמרה לי "רוץ ילד" "רוץ".

 

פרק 7

יום שני

16.12.13

יומני היקר, כשהגיע הסתיו לקחתי מאיזה חצר של איש זקן ז'קט. לילה אחד התחיל לרדת שלג יצאתי מהיער וחיפשתי מקום עבודה. בלילה הגעתי לכפר נכנסתי לאסם של מישהו וישנתי שם, בבוקר לא הבנתי איפה אני וכל הגוף כאב לי יצאתי מהאסם והכל היה נראה לי כפול, נפלתי אבל נזכרתי שאבא ביקש שאשרוד קמתי והמשכתי ללכת. הגעתי לבית עני דפקתי בדלת הדלת נפתחה ואז פתאום הכל החשיך כשהתעוררתי ראיתי אישה יפה ודוד כביסה מעלה אדים, היא הורידה את הדוד מהאש הפשיטה אותי ובחנה את גופי הייתי בטוח שהיא מתכננת לאכול אותי, היא הכניסה אותי לתוך המים הם היו רותחים היא קירצפה אותי ומרחה אותי במשחה. יצאתי מהגיגית והיא כיסתה אותי בשמיכה ונרדמתי. היא המשיכה לטפל בי יום יום. כשחזרתי לעצמי היא הלבישה אותי בבגדים חדשים. חג המולד הגיע וכבר ידעתי להתפלל לחכות לברכת המזון וידעתי להצטלב האישה היפה תלתה לי שרשרת של ישו על הצוואר, היא אסרה עלי להתקרב לחלונות ובערב היה עלי להישאר בחדר. היא סיפרה לי שיש לה משפחה בעלה ושני הבנים שלה פרטיזנים ושהיה לה בת אבל הגרמנים באו וחקרו אתה בעינויים והרגו אותה ובגלל זה אסור לי שאנשים ידעו עלי. היא נתנה לי כובע ואמרה לי שכדי להיכנס לבית מגורים עלי להיכנס להוריד את הכובע ולהגיד יבורך יזוס כריסטוס וסיפרה לי סיפור כיסוי למקרה שישאלו עלי דברים ויום יום הייתה מספרת לי את הסיפור הזה עד שזכרתי. ימים אחדים לאחר מכן היא אמרה לי שעלי ללכת כי היא חושבת שמישהו ראה אותי נתנה לי תיק עם אוכל ואמרה לי ללכת לכומר אם אזדקק למשהו. צעדתי הרבה זמן עד שהגעתי לכפר חדש ובו היה משק גדול, דפקתי בדלת הורדתי את כובעי ואמרתי "יבורך יזוס כריסטוס" והם מיד הכניסו אותי.

 

פרק 8

יום שני

16.12.13

הדמות שרוליק לדעתי (הקורא):

אופי מעשיו של שרוליק הוא אופי של ילד בן 15 ולא של בן 9 הוא אמיץ חכם ובעל כוח סיבולת עצום יש לו יכולת הסתגלות מצויינת למקומות הוא חושב במוח חוץ מתחרות ההשתנה לרוחק שבה בעצם הסגיר את עצמו אבל זה בסדר כי מותר לילד בן 9 להיות גם ילד הוא ערמומי בזמנים שהוא זקוק לכך הייתי מייעץ לו ללכת לבית אחר לאחר שהאיכר הרביץ לו ועכשיו אחרי שגילו שהוא יהודי ללכת עכשיו אל הכומר ולהתחבא אצלו.

 

פרק 9

יום שישי

20.12.13

הצעה שלי לאורי אורלב לשינוי העלילה:

אורי אורלב שלום הייתי משנה את העלילה בדרך הזו: במקום שירו בכלב של יורק והכלב ימות, הכלב של יורק ינשך את הכלב השני ויהרוג אותו ובגלל שגם נשיכת כלב חולה כלבת מדביקה את הנושך במחלה האיכרים ינסו להרוג את כלבו של יורק ויורק יהרוג אותם כתוצאה מהגנה על הכלב שלו וכשיראה שהכלב מתחיל לסבול יהרוג אותו הריגת חסד.

איך הרגשתי לגבי הפרק: הפרק הזה היה לי קשה במיוחד משום שבציור שעל הכריכה של יורק וכלבו הכלב דומה מאוד לכלב שלי רק שהכלב שלי בעל צבעים אחרים וכשקראתי את הפרק דמיינתי את הכלב שלי.

 

פרק 10

יום שישי

20.12.13

איך אני (הקורא) הרגשתי לגבי הפרק:

עוד כשהאישה אמרה משהו לבעלה הבנתי שמשהו עומד להתרחש.

נבהלתי כשהבין יורק שזהו בית שמשמש את הגיסטפו.

כעסתי כשהאיכר לקח את יורק לתוך בית הגיסטפו.

כשהתחיל לחקור החייל הגרמני את יורק פחדתי שיהרוג אותו.

פחדתי ונרגעתי מיד לאחר מכן כשירה הגרמני את היריות אבל פגעו רק בכתפו.

נרגעתי כשהצליח יורק להתחבא מהגרמנים.

 

פרק 11

יום שישי

20.12.13

איך אני (הקורא) הרגשתי לגבי הפרק:

שמחתי שכשהאיכר ראה את יורק ולא היסס והסכים לבקשת העבודה שלו.

נבהלתי כשהגיע לאותו בית גסטפו וראה אותו הקצין.

כעסתי כשהאיכר הלך עם הפרס על הסגרת יהודי.

הופתעתי שהקצין הגרמני החליט לא להרוג את יורק.

מאוד שמחתי כשהאישה אמרה שיהודי הוא גם בן אדם ושמחתי עוד יותר כשנתנה ליורק את השוקולד.

שמחתי כשנתן הקצין הגרמני ליורק לשחק עם כלבו.

נבהלתי מאוד כשנתקעה ידו של יורק בגלגלי השיניים.

נדהמתי וכעסתי כשהמנתח לא הסכים לנתח את יורק.

שמחתי כשהמנתח השני הסכים לנתח את יורק.

הזדעזעתי והזדהיתי עם הכאב הנפשי שחש יורק כשגילה שידו נכרתה.

שמחתי כשהתידד עם חולים ומאוד כעסתי כשאף אחד מהם לא דיבר איתו לאחר מכן חוץ מהחולה המבוגר.

כשעזר האיכר ליורק לברוח שמחתי וכשברחו לנהר הרגשתי הקלה. הייתי עצוב שיורק נאלץ לעזוב את גברת הרמן.

 

 

 

 

פרק 12

יום שבת

21.12.13

שיחה בין יורק לורנר:

יורק: אפשר לשמור על הכלב שלך פעם אחת כשתצא?

ורנר: מצטער אבל הוא השותף שלי לעבודה.

יורק: חבל.

יורק: למה לא הסגרת אותי בסוף לגסטפו?

ורנר: כי יש לי ילדים ואתה ילד אני לא מסגיר ילדים.

יורק: מה אתה עושה בחוץ כל הזמן הזה?

ורנר: אני לא יכול לספר לך.

ורנר: מאיזה כפר אתה?

יורק: אני נודד מכפר לכפר.

יורק: מה השמות של הילדים שלך?

ורנר: מארק וקלי.

יורק: שמות יפים.

ורנר: למה שאלת.

יורק: לא כלום בלי סיבה.

 

 

פרק 13

יום שבת

21.12.13

איך אני (הקורא) הרגשתי לגבי הפרק.

כשיורק ראה את ורנר שמחתי והתאכזבתי כשגילה שזה לא הוא.

שמחתי כשלא הסגיר החייל את יורק.

שמחתי כשהסכים החייל להסיע את יורק אל מעבר לוויסלה.

שמחתי כשהסכים האיכר להכניס את יורק הביתה.

כעסתי כשהאיכר הרביץ ליורק בגלל שחשב שהוא רוחו של אימא שלו.

שמחתי כשמרינה הבטיחה שתעזור ליורק.

 

פרק 14

יום שבת

21.12.13

שיחה בין יורק למרינה:

מרינה: אז, יורק מאיפה באת?

יורק: (סיפר לה את הסיפור הרגיל)

מרינה: וואו נשמע קשה.

יורק: כן אבל אני כבר רגיל.

מרינה: סליחה שאחותי מתנהגת ככה היא פשוט רווקה כבר הרבה זמן.

יורק: כן אני כבר הבנתי את זה, אגב מי זה הגז'גוז'.

מרינה: זה חבר שלי נכון שהוא יפה?

יורק: אה, כן (ענה בהסכמה בלי לדעת באמת).

מרינה: יורק אתה יכול הלילה ללכת לישון באסם?

יורק: בסדר (ענה בהסכמה מאולצת).

מרינה: תודה.

 

פרק 15

יום שני

23.12.13

איך אני (הקורא) הרגשתי לגבי הפרק:

כשיורק הציל את האיכר מלעלות על הגשר התגאתי בו.

שמחתי כשהרוסים הגיעו.

שמחתי כשהחייל הרוסי הציע שיורק ישאר איתם.

נבהלתי כשהגרמנים התחילו לירות בהם ושמחתי כשהרגו אותם הרוסים.

הופתעתי כשסשה אמר לנערה שהיא היפה שבנערות.

הופתעתי כשהסכים אביה של הנערה שהיא תתחתן עם סשה.

 

פרק 16

יום שני

23.12.13

איך אני (הקורא) הרגשתי לגבי הפרק:

נבהלתי כשגילו שיש שיטפון.

כעסתי על וויצ'ך כשנתן לחיילים הפולנים את יורק.

שמחתי כשנתן האיש ליורק לישון בביתו.

הרגשתי רע בשביל יורק כשגילה את שאריות הגטו בו התגורר.

כעסתי על יורק כשהסכים לעשות את טקס הקומוניה.

 

פרק 17

יום שני

23.12.13

איך אני (הקורא) הרגשתי לגבי הפרק:

נבהלתי כשביקש האיש מיורק שיכנס אל המונית.

כעסתי על יורק שלא הלך עם האיש לאחר שהציג את עצמו כיהודי.

נבהלתי כשבא משה וניסה לאחוז בידו של יורק.

כעסתי על יורק שהסכים לרדת לאחר שהשוטר ירה באוויר.

כעסתי על יורק שהסכים להתקלח הרי אביו אמר לו לא להתפשט ליד אחרים.

כעסתי על משה שקרע ליורק את המדליון מהמצוואר.

שמחתי מהתושייה של יורק לחזור לבית משפחת קובלסקי.

התאכזבתי כשלקחו אותו שוב לבית היתומים.

 

פרק 18

יום שני

23.12.13

איך אני (הקורא) הרגשתי לגבי הפרק:

הופתעתי שיורק בכה משום שליד אנשים מנסה תמיד לשמור על קור רוח.

הופתעתי שהתוודה בפניה על זהותו.

שמחתי מאוד כשזיהה יורק את כפרו הישן.

שמחתי עוד יותר כשגברת סטניאק הזכירה לו את שמו האמיתי.

התאכזבתי כשיורק העדיף שיקראו לו יורק ולא בשמו האמיתי.

שמחתי כשזכר יורק בפרצוף אימו.




עוד פרטים על העבודה\ סיכום :
שולח: רון אקשטיין
מתאים לכיתה: ז
מקצוע: ספרות
אם אהבתם את העבודה\סיכום תנו לו לייק ושתפו






:עוד עבודות וסיכומים באותו מקצוע שבחרתם , תוכלו לקחת השראה ושורות לכתיבה גם מהן
בעל זבוב
בעל זבוב
העיוורת- יעקב שטיינברג -סיכום העיוורת
העיוורת- יעקב שטיינברג -סיכום העיוורת
בשל התפוחים
בשל התפוחים
עלילת הספר 1984
עלילת הספר 1984
רפובליקת ויימאר
רפובליקת ויימאר
סיכומים בספרות- שירים
סיכומים בספרות- שירים
עבודה על החטא ועונשו
עבודה על החטא ועונשו
רבקה גלשטיין
רבקה גלשטיין
אנטיגונה כדמות מורדת
אנטיגונה כדמות מורדת
עבודה על הסיפור
עבודה על הסיפור

** שימו לב אנו נגד העתקת עבודות , מאגר העבודות הוא בשביל לראות עבודות אחרות לרפרנס ואולי לקחת מעט מידע פה ושם אבל אסור להעתיק עבודה שלמה**
כמו כן העבודות נשלחות על ידי הגולשים ואין לנו אפשרות לבדוק את אמינותן של כל העבודות לכן מומלץ לבחון את אמיתות המידע במקורות נוספים באינטרנט
מקווים שהפינה מאגר העבודות וגם סיכומים עזרו לכם להתכונן למבחנים להתכונן לבגרות או לחסוך כסף של מורה פרטי או מורים פרטיים במקצועות השונים , בהצלחה בלימודים

עוד קטגוריות של עבודות מוכנות וסיכומים שאולי תרצו לראות
עבודות בספרות | עבודות בתנ"ך | עבודות באנגלית | עבודות בהיסטוריה | עבודות במדעים | עבודות מוכנות בספורט | עבודות בגיאוגרפיה








© כל הזכויות שמורות יויו אתר משחקים ופנאי לילדים ונוער 2019

תפריט טקסט : משחקים | בדיחות | משחקי בנות | סרטונים | ארץ עיר אונליין | פאזלים | דפי צביעה אונליין | חידות | תמונות מגניבות | רקעים | תנ"ך אונליין |
משחקים לאייפון | יויופדיה | הכנה לכיתה א | מאגר הידע | תשבצים | תשובות לארץ עיר | חיפוש בתנ"ך | מאגר שמות | אשליות אופטיות | כלים שימושיים |
משחקים אונליין | שאלונים | מדריכים | ברכות בעברית | משחקים חינם | אתרים לילדים | משחקים יפים | משחקים חדשים | טריוויה | דפי צביעה | תפזורות |
פתרונות לתשבצים | משחק באבלס | היומן של יויו | תאריכים מיוחדים | חרוזים למילים | מילון עברי אנגלי | משפטים | תמונות מצחיקות | יצירה לילדים | תקנון