מבחן מבחני לשכה

עו"ד ראובן הועמד לדין משמעתי בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בעבירה של התנהגות בלתי הולמת. לאחר שמיעת עד אחד, התברר לב"כ הקובל כי התגלתה עבירה נוספת והוא הגיש לבית הדין בקשה לתיקון הקובלנה. האם נהג ב"כ הקובל כראוי?

לא, על ב"כ הקובל להגיש קובלנה נפרדת בגין העבירה הנוספת.

מאחר שאין בסדרי הדין של בתי הדין המשמעתיים הוראה בדבר תיקון קובלנה לאחר תחילת הדיון, יפעל בית הדין בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית צדק. על כן, בית הדין יחליט אם להתיר את תיקון הקובלנה אם לאו.

כן, ובית הדין יתיר לו לתקן את הקובלנה לאחר שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להשיב

לא, היה עליו להגיש הודעה על תיקון הקובלנה, ואין צורך לשם כך בקבלת רשות מבית הדין המשמעתי

מי רשאי להגיש קובלנה לבית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין בשל עבירת משמעת שנעברה על ידי עורך דין?

כל אדם המתלונן נגד עורך הדין.

ועדת האתיקה הארצית, ועדת אתיקה מחוזית ופרקליט המדינה.

המתלונן נגד עורך הדין, ועדת האתיקה הארצית, ועדת אתיקה מחוזית וכן פרקליט המדינה.

ועדת האתיקה הארצית, ועדת אתיקה מחוזית, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה

בדיון המשמעתי בעניינו של עו"ד ראובן, מבקש הקובל להשמיע לבית הדין המשמעתי המחוזי הקלטה של שיחה בין הנאשם למזכירתו בענייני אחד מלקוחות המשרד, שהושגה תוך הפרת חוק האזנות סתר ואינה קבילה על-פי דיני הראיות. האם רשאי בית הדין לקבל ראיה זו?

כן, ואף אין צורך בפירוט טעמים מיוחדים, שכן בית הדין המשמעתי אינו כבול בדיני הראיות.

לא, מאחר שהמדובר בראיה בלתי קבילה.

לא, שכן על שיחות בין עו"ד למזכירתו בענייני לקוחות המשרד חל חסיון

כן, בית הדין המשמעתי רשאי לקבל ראיה זו אם יפרט בהחלטתו טעמים מיוחדים לכך

בית דין משמעתי מחוזי מצא, לאחר דיון, שתלונה שהוגשה נגד הנאשם, עורך דין, הוגשה ללא יסוד, והטיל על המתלונן את הוצאות הדיון בסך 2,500 ש"ח. האם וכיצד יוכל המתלונן לערער על ההחלטה?

המתלונן יוכל לערער בפני בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין.

המתלונן יוכל לערער בפני בית משפט השלום

מאחר שהמתלונן אינו צד לדיון, אין ביכולתו לערער על פסק הדין.

המתלונן יוכל לערער בפני בית המשפט המחוזי.

בבית הדין משמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב, מתנהל הליך בו נאשמת עורכת דין מפרקליטות מחוז תל אביב בהטעיית שופט במהלך דיון בו ייצגה את המדינה. היועץ המשפטי לממשלה שלח לוועדת האתיקה המחוזית בתל אביב, המשמשת כקובלת בתיק, הודעה בכתב ובה הורה על הפסקת ההליך לאלתר. כיצד על בית הדין לנהוג?

משהחל הדיון, חובה על בית הדין המשמעתי לסיים את הדיון בתיק, והיועץ המשפטי אינו רשאי להורות על הפסקת ההליך.

בית הדין המשמעתי כלל אינו מוסמך לדון בתיק, מאחר שרק לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה יש סמכות לדון בקובלנה נגד עורכת דין בשירות המדינה, ולכן, על בית הדין להיעתר להוראת היועץ המשפטי לממשלה.

היועץ המשפטי לממשלה אינו רשאי להתערב בהליך משמעתי בו אין הוא משמש כקובל.

כל עוד לא ניתנה הכרעת הדין, יופסקו ההליכים בבית הדין