אבא ובן חוזרים הביתה במכונית.
הם גרים בביניין 100 קומות בלי מעלית.
הם בכניסה לביניין.
הילד:אבא אני רוצה לומר לך משהו.
האבא:חכה שנגיע הביתה.
האבא והבן עולים ובכל קומה והילד אומר לאבא אותו דבר והאבא עונה לו את אותה התשובה.
עד שהם מגיעים לקומה 100.
הילד:אבא עכשיו אפשר לומר.
האבא:כן עכשיו אתה יכול לומר.
הילד:אבא שכחת את המפתחות באוטו
איש אחד נכנס לחנות ושואל :שלום, יש לכם פפוזים?
המוכר : תפוזים? האיש : פפוזים,פפוזים.
לא אין לנו. למחרת שוב האיש נכנס לחנות ושואל: "שלום. יש לכם פפוזים?" המוכר: "למה אתה רוצה פפוזים?" האיש: "אני רוצה להתרגל לזה". עברו כמה ימים,שנים,חודשים,שבועות ואז שוב נכנס האיש לחנות ושואל :"שלום. יש לכם פפוזים?" המוכר: "תשמע, אם עוד פעם אחת תבקש ממני פפוזים, אני דופק אותך לקיר עם מסמרים. למחרת האיש: שלום.
יש לכם מסמרים? לא אין לנו האיש: אז פפוזים יש?
לא חשוב כמה אתה משכיל, לא משנה כמה אתה שפוי. הכל יורד לטמיון כשילד קטן מקבל מכה בברך ואתה מוצא את עצמך מנענע אצבע מאיימת לעבר השולחן וצורח כמו איזה קוקו "נו נו נו שולחן!"
שיתוף בוואטסאפ
העתקת בדיחה
שליחה במייל
שיתוף בפייסבוק