דוב קואלה אחד טיפס על עץ טיפס וטיפס למעלה.. גבוה, פרש ידיו וקפץ למטה בניסיון לעוף... פתאום בום! טראח! צנח מטה ונפל. כך המשיך לעשות שוב ושוב .. במשך שעות ארוכות.
בנתיים בעץ הסמוך ישבו להם זוג ציפורים, צפו במתרחש בחרדה, ואז אמרה ציפי הציפור לבן זוגה ; ציץ דיי עם זה אולי נספר לו כבר עכשיו שהוא מאומץ
אני: הלו, משטרה? אני פה לבד בשדה, ויש פה ארבה.
שוטרת: הרבה מה?
אני: הרבה ארבה.
שוטרת: הרבה הרבה, מה?
אני: הרבה הרבה ארבה.
שוטרת: הבנתי, אבל הרבה הרבה הרבה, מה?
אני: הרבה הרבה הרבה ארבה.
שוטרת: אתה מוכן להסביר את עצמך?
אני: ארבה, כלומר חגבים.
שוטרת: אה, כמה ארבה?
אני: הרבה ארבה
שוטרת: כן, הבנתי חגבים. אבל אתה יכול לומר לי כמה?