כלב אחד רץ במדבר. רץ ורץ ורץ, אבל כל הזמן הוא רואה רק חול וחול... רץ הכלב ימינה, רץ שמולה, רץ אחורה, רץ קדימה, אבל בכל מקום יש רק חול וחול וחול. נאנח הכלב: איזה באסה! אים לא אמצא איזה עץ , שלפוחית השתן שלי תתפוצץ
כלב הולך ביערות הג'ונגל, שלפתע מגיח מולו נמר המאיים לטרוף אותו.
הכלב, שרואה שלידו מונחות עצמות של חיה, מסתובב אליהן, מלקק שפתיו ואומר בקול: "איזה נמר טעים זה היה!"...
שומע הנמר את הכלב, נבהל, מסתובב ובורח.
כל אותו זמן היה עד להתרחשות קוף שישב על העץ למעלה. הקוף, שרצה להתחנף לנמר, רץ אליו ומספר לו איך הכלב עבד עליו.
הנמר מתעצבן ומורה לקוף לשבת לו על הגב כדי שינחה אותו לחזור אל הכלב.
הכלב, שרואה את הקוף והנמר מתקרבים ומבין מה קרה, ממהר להסתובב שוב אל העצמות, ואומר בקול: "נו, איפה הקוף הזה ששלחתי להביא לי עוד נמר?"
המורה: "האם בני האדם חכמים יותר מבע"ח?" תלמידה: "לא. בע"ח חכמים יותר מבני אדם. כשאני מדברת אל הכלב שלי הוא תמיד מבין אותי אבל כשהוא מדבר אלי אני אף פעם לא תמיד מבינה אותו
שלושת הדובים נכנסים לבית, אבא דוב אומר : מישהו אכל את הדייסה שלי ! אמא דובה אומרת : מישהו אכל גם את הדייסה שלי ! בן דוב אומר : תעזבו אתכם מהדייסה, מישהו לקח לנו את הdvd !