המורה: היום תעזרו לאנשים ונדבר מחר על זה בכיתה
למחרת המורה: כן שי למי עזרת
שי: אני ורותם שיראל נועה ותהילה עזרנו לזקנה לחצות את הכביש
המורה: מצויין אבל למה כל כך הרבה אנשים?
שי: כי היא לא רצתה לחצות את הכביש
איש אחד נכנס לחדר אוכל ולוקח מרק ויושב. כאשר הוא מתיישב ליד השולחן, הוא נזכר ששכח את הכף. אבל הוא לא רצה שאף אחד ייקח לו את המרק עד שהוא חוזר, אז הוא שם פתק על השולחן: ירקתי לתוך המרק. כשהוא חוזר עם הכף, הוא רואה פתק ועליו כתוב: גם אני.
סטיב חזר לא מזמן מהסאפרי ומספר לחברו את הקורות אותו:
"יום אחד הלכתי לי בג'ונגל ופתאום אני רואה מולי אריה. אני מתחיל לברוח והאריה אחרי. הוא כמעט נוגע בי ואז הוא מחליק. אני ממשיך לרוץ והוא שוב פעם דולק בעיקבותי והוא כמעט תופס אותי ושוב מחליק. מרחוק אני רואה בקתה ואז אני דופק את הריצה של החיים שלי והאריה כבר אמור לתפוס אותי והוא מחליק בפעם השלישית. אני נכנס לבית ונועל את הדלת וכך ניצלתי."
"וואו, סיפור מדהים" אומר החבר.
"אני הייתי עושה במכנסיים מרוב פחד"
על מה את חושב שהאריה החליק כל הזמן?"
שיתוף בוואטסאפ
העתקת בדיחה
שליחה במייל
שיתוף בפייסבוק