ילד מספר לאביו: היום למדנו בבית הספר שבני ישראל הגיעו לים
ואז ירדה צוללת ענקית וכולם נכנסו פנימה וחצו את הים".
אומר האב: "אני לא מאמין, זה מה שלימדו אתכם?!".
"עזוב", עונה הילד,
"אם הייתי מספר לך מה באמת לימדו אותנו, בטח לא היית מאמין".
מנהלת ראתה קבוצה של ילדי כיתה א' שהתגודדה בפינת החצר והחליטה לברר מה קורה שם. היא ניגשה למקום ושאלה את הילדים, "במה אתם משחקים?" "אנחנו מחליפים שקרים", הם סיפרו לה, "מי שמספר את השקר הכי גדול בעולם יקבל את הכלב שמצאנו." "הו! איזה דבר נורא", התקוממה המנהלת, "כשאני הייתי בגילכם לא שיקרתי אף פעם." צעקו כל הילדים בפה אחד, "הכלב שלך..."
אני לא הולך יותר לבית הספר!", הודיע הבן לאמו.
"מה קרה?", שואלת אמו.
"כל הילדים בבית הספר מציקים לי, מכנים אותי בשמות, זורקים עליי פצצות מים וזה עוד כלום - גם כל המורים נגדי".
"אין לך ברירה", נאנחת האם, "אתה חייב ללכת לבית הספר".
"אבל למה, אמא?", שואל הבן בייאוש.
עונה האם: "כי אתה המנהל".
נקום בבוקר כמו תרנגולים.
נסחוב תיקים כמו חמורים.
נהיה חרוצים כמו נמלים.
נעתיק מהלוח כמו קופים.
נהיה בשקט כמו דגים.
ואז הן מתלוננות שאנחנו מתנהגים כמו חיות.
פעם ילד הלך לבית ספר,
מתי שנגמר בית ספר אמו שואלת:
איך היה היום הראשון בבית ספר?
ילד: היה בסדר, אבל לא נראה לי שהמורה שלנו חכמה
אמו: למה?
ילד: בגלל שהמורה לא יודעת כלום
הכל היא שואלת אותנו