שני אנשי צבא הולכים ברחוב וצולעים. כשהם מתקרבים זה
לזה אומר אחד מהם לשני: מלחמת לבנון, מוקש... לפני עשרים שנה.
עונה השני: קקי של כלב, כאן ברחוב... לפני חמש דקות.
חייל מגיע לקב"ן, מנסה לצאת על סעיף נפשי.
החייל נעמד מול הקב"ן. אומר לו: "אני חתולה."
יורד על ארבע, מתחיל לילל בכל החדר,
הולך מפינה לפינה, ואז חוזר עדיין על ארבע מול הקב"ן.
הקב"ן מסתכל על החייל כמה זמן,
לתדהמת החייל, יורד על ארבע, ומסתכל לחייל בעיניים.
פתאום הקב"ן עושה קולות של כלב: "ווב ווב ווובב!"
החייל מסתכל על הקב"ן, לא מבין מה קורה,
חושב שהקב"ן כבר השתגע.
הקב"ן נעמד, מנער את הלכלוך מהמדים.
פונה לחייל: "לך בחזרה. אתה בסדר גמור.
אם היית חתולה, היית בורח."